הדרך להריון באמצעות תזונה מסורתית
אייל שפרינגר
"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע… ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים, ט"ו-י"ט)
מי לא מעוניין בחיים? מי לא מפחד מהמוות? חלק גדול מהחיים עובר עלינו במאבק המתמיד לזכות בחיים ולדחות את המוות. חיפוש אחר חיים של משמעות, בניית קשר עם בני זוג, חברים קרובים או תלמידים אשר יפיגו את תחושת הבדידות. רצונות כמוסים לעשות משהו משמעותי אשר יישאר גם אחרינו וחיפוש אחר אותם פתרונות קסם שישמרו אותנו בריאים, חיוניים וצעירים. כמטפל ברפואה ותזונה סינית המתמחה בייעוץ והתאמת תזונה באופן אישי למטופלי, אני פוגש זוגות רבים המעוניינים בהשגת הריון. מתוך נסיוני, אני נוכח לראות כיצד ההבדל בגישת בני הזוג אל השינויים הנחוצים בחייהם – יכול להשפיע על סיכוייהם להשיג הריון.
במאמר זה אסביר כיצד הנסיון להרות יכול להפוך ממרוץ מלחיץ ומתיש המלווה לעיתים בתחושת חוסר אונים לתהליך של לימוד ולבלוב בו ההורים לעתיד לוקחים חלק פעיל ולומדים להשפיע על חיוניותם וסיכוייהם ליצור חיים. הכניסה להריון במקרה זה מהווה אישור לשיפור הכללי בבריאות בני הזוג וליכולת אשר רכשו לעצמם: היכולת לגעת בחיים.
הריון – בחירה בחיים
הבאתו של ילד לעולם מגלמת בתוכה את תמצית הבחירה בחיים. כאשר אנו רואים את הפנים העגולות ואת הידיים הרכות נדמה כאילו גם אנו ההורים מקבלים הזדמנות להתחיל מחדש. ההורות מאפשרת לנו לחוות קשר ראשוני, נקי לכאורה ממשקעי העבר, אינטימי מאין כמוהו. תחושה של אהבה וקבלה הדדית, של הזדקקות אינסופית מצידו של אדם אחר, אדם אשר לפחות בשנותיו הראשונות מעריץ אותנו, התחושה שיש מי אשר קרוב לוודאי יישאר אחרינו וייתן לנו אפשרות לגעת בנצח מבחינה ביולוגית אך גם דרך נשיאת חותם החינוך אשר הענקנו לו.
חיוניות כבסיס ליכולת לתת חיים
הבאת ילד לעולם איננה מהווה רק אפשרות לקחת חלק במעגל החיים הנצחי, היא גם דורשת מאיתנו חיוניות גופנית ונפשית רבה. עבור נשים וגברים רבים הריון מוצלח מהווה סוג של אישור כי לבני הזוג יש יכולת לעוצמה לקחת חלק במשחק החיים. כאדם שעבר קושי אישי בתחום, אני יודע מה רב מפח הנפש כאשר ההריון מבושש לבוא. התחושה עלולה להיות כמעט בלתי נסבלת. במידה ונסיונות הכניסה להריון נושאים פרי, מפח הנפש הופך לתחושת הצלחה מסחררת. לרגע נדמה כי הבדידות והמוות חוו מפלה, נוצרת תחושת שיתוף עצומה עם בת הזוג וגם הבטחה הטמונה בחיים ההולכים ונבנים, הולכים ומתעצמים במסתרים.
כיצד נוגעים בחיים?
התקופה העוברת בין ההחלטה להיכנס להריון ועד לאישור ההריון בבדיקת הבוקר הינה אחת התקופות המרתקות אותי כמטפל וכאדם. מטעמים מובנים, יש המבקשים לעבור תקופה זו מהר ככל האפשר, "להשיג את המטרה". אחרים, המושפעים מרעיונות של שכר ועונש, נכון ולא נכון, יכולים לפנות לטיפול הכולל הנחיות תזונה ואורח חיים המבוסס על רשימות ארוכות של מזונות "בריאים" או "חשובים" לקיום ההריון אל מול רשימת מזונות "אסורים", כך שכל התקופה עוברת עליהם בדבקות חרדה בהנחיות שקיבלו ובהימנעות מהעונש שמשמעותו אי כניסה להריון.
כיצד הולכים בדרך אחרת?
טיפול תזונתי בדרך להריון יכול להיות הרבה יותר מ"אסור ומותר". טיפול שכזה יכול להוות הזדמנות "לגעת בחיים" בצורה עמוקה יותר. התהליך מתחיל בכניסה למטבח, בהדלקה מחדש של אש הבישול- אש החיים, על מנת לתת מקום חדש ומכובד לבסיס החומרי של הבית: אוכל ביתי חם ומזין התומך בהתפתחות העתידית של כל בני המשפחה ובבנייתה של המשפחה שבדרך. החיבור למזון ולמטבח מבטא את ההבנה כי תינוק חדש לא צונח לו סתם כך לתוך חייהם של בני זוג עסוקים הרגילים לחיות חיי רווקות. יש להכין לתינוק מקום, מצע תומך שעליו הוא עתיד להתפתח. לעיתים, התהליך דורש התמודדות עם חסמים רגשיים והרגלים המוטבעים בנו זה זמן רב אשר אינם מאפשרים לנו לגעת בחיים:
• התמודדות עם רתיעה מסוגי מזון מסוימים.
• בחינה מחודשת של אידאולוגיות תזונתיות שלא משרתות את מצבנו הבריאותי.
• בדיקה מחדש של בחירות הכוללות השקעת המשאבים בעבודה וקריירה עד שלא נשאר מקום לבנייה אמיתית של משפחה.
• שינוי ההתייחסות לבישול ממשימה מייגעת ולא מתגמלת שיש "לגמור איתה כמה שיותר מהר" להכרה כי הבישול הוא הציר החומרי עליו יכולים להתקיים החיים של כל בני הבית.
חשיבותו של החום
התזונה המסורתית מלמדת אותנו להכיר את הכוח העתיק והחוכמה בת דורות של נשים וגברים אשר ניסו ופעמים רבות הצליחו לגעת בחיים בצורה ישירה. כל התרבויות אשר הצליחו לשמר את מסורתן הרפואית גרסו כי:
הריון תקין דורש בראש ובראשונה חום!
חום רגשי, אך גם חום פיזי המתבטא כמיניות, תפקוד הורמונלי תקין וזרימת דם המזינה את הרחם ואת העובר. הלידה עצמה דורשת אף היא חום רב מהאישה ובתרבויות אסייתיות רבות הייתה מקובלת הגישה של "Baking of the Mother" שפירושה לשמור ולהקפיד על חום גופה של האישה ובייחוד חימום ביטנה על ידי השכבתה על יד אח עצים בחודש שלאחר הלידה.
יצירת החיים מול היצירה במטבח
"הכניסה למטבח" קשורה קשר הדוק ליכולת היצירה של בני הזוג ולבניית החום המאפשר כניסה להריון. תהליך הבישול הינו תהליך של יצירה, תהליך של איחוד חומרי גלם ממקורות שונים לידי משהו חדש ובעל חיות משלו: מנה המותאמת בצורה אישית למצבם האישי של בני הבית בהתאם לאבחנה המתקבלת בעקבות המפגש עם המטפל. מחויבות יום יומית לעשייה שכזו מעודדת את שני בני הזוג להיות במקום של יצירה אמיתית, מקום של מעבר מעולם הרעיונות והדמיון למקום בו כפות הידיים עובדות ויוצרות דבר מה ממשי. ברמה הפיזית, השהייה מול המחבת הרוחשת או הסיר המהביל מחממת ישירות את הבטן ומעניקה סומק חדש של חיים לפנים. אכילת המזון החם יוצרת תחושה של סיפוק, יציבות ונועם פנימי. האכילה מפסיקה להיות רק כורח, משימה של מילוי הבטן, אלא טקס של החלמה, של בניית מחוייבות ושל שיתוף אותו חולקים בני הזוג.
לעיתים, אני נפגש אחרי הלידה עם זוגות אשר למדו עימי את השימוש בתזונה כדרך למגע בחיים. המעבר לשמחה ולהתרגשות בשל הלידה, המבטים הנרגשים מבטאים דבר מה נוסף: לידת התינוק איננה סופה של הדרך אלא נקודת ציון במסע. מסע לבניית משפחה חיה, חיונית ולומדת המחוברת דרך המטבח לאחד ממקורות הכוח העמוקים ביותר.
קישורים נוספים
טיפול בפריון ובבריאות האשה במרכז לרפואה מסורתית על פי שיטת TEF
אייל שפרינגר, מייסד האתר, מטפל, מרצה וחוקר גישות טיפול מסורתיות. בעל תואר שני במחקר של רפואות מזרח אסיה. יוצר ומלמד את קורס התזונה למטפלים על פי שיטת TEF ואת קורס "שירת הדם"-קורס ללימוד ניתוח בדיקות דם בגישה משולבת. ממחברי הספר בישולחיים – תזונה למטופלי סרטן.
האם המאמר עניין אתכם? רוצים להמשיך ללמוד איתי? מוזמנים להשאיר פרטים כאן
מוזמנים להצטרף אלי בעמוד האינסטגרם ובקבוצת תזונה ורפואה מסורתית בפייסבוק או להאזין לי בפודקאסט "רפואה מהותנית" בערוצי ה Spotify וה YouTube