החציל ברפואה הסינית
אייל שפרינגר
הקיץ הוא העונה של החצילים, ירק ממשפחת הסולניים אשר בחוגי הרפואה המשלימה זוכה לחשדנות ושמו ניקשר בעיקר להחמרת סימפטומים של דלקת פרקים. רבות ניתן לכתוב אודות החציל, משפחת הסולניים אשר הוא משתייך אליה, הערך הטיפולי של ירקות סולניים וההסתייגויות הקשורות בשימוש בהם. במאמר זה הצגנו מספר קולות מתוך הרפואה הסינית בדיון אודות החציל. מעניין לקרוא כיצד בני תרבות אחרת ובתקופה אחרת התייחסו לירק זה והגדירו את תכונות המרפא שלו לצד הסיכונים הבריאותיים שהוא טומן בחובו.
חציל מהמאה ה16
מאמר זה מציג את החציל כפי שהוא מוצג בטקסט סיני בן המאה ה16, ה Shennong Bencao Gangmu אשר ניכתב ע"י הרופא הסיני Lishizhen. הBencao שייך לסוגה ספרותית נפוצה ברפואות מסורתיות (Materia medica) המתייחסת לצמחי מרפא ומזונות ומציגה מידע אודות אופן הזיהוי שלהם, מקורות גידולם, ושימושיהם הרפואיים. ייחודיות ה Bencao של Lishizhen היא ברוחב היריעה, בעיסוק בחומרי גלם נפוצים ואקזוטיים, בשימוש בחלקים שונים מוכרים יותר ופחות של הצמח או החיה.
מאפיינים נוספים של הספר הם הקטלוג השיטתי והמדורג של חומרי המרפא השונים מהדומם והצומח אל החי והאנושי (כן, חומרי מרפא מגוף האדם), מהקטן אל הגדול, ומהטבעי אל המעובד. ניתן למצוא בספר אגדות סיפורים ותיאורי מקרה קצרים הממחישים את איכויות חומרי המרפא. המידע הרפואי בספר מובא כדיון או כאסופת ציטטות של רופאים שונים שפעלו בתקופת כתיבת הספר או לפניה ומהווה בעצם דיון מקצועי שלעיתים יש בו אמירות חדות וברורות ולעיתים מופיעות בו סתירות אשר חלקן מיושבות באופן פסקני ע"י מחבר הספר וחלקן נותרות פתוחות.
החציל: איכויות וטעמים
החציל מוגדר כצמח מתוק, קר ולא רעיל. הדיון המופיע אחרי קביעה זו מוסיף מידע על תכונות אלו ומדגיש בעיקר את ההיבטים השליליים של השימוש בחציל:
-יש להימנע מחציל ע"י מטופלים הנוטים לקור, משום שהבריאות עלולה להיפגע, כיבים עלולים להופיע, תנועת הצ'י תיפגע ויופיעו מחלות הקשות לריפוי.
-אכילת החציל בסתיו עלולה לפגוע בעיניים. (ייתכן וזהו רמז לכך כי החציל עלול לפגוע בכבד, המערכת המתבטאת בעיניים ונוטה להיות בשיא פגיעותה בסתיו).
-Lishizhen מצטט ספר בשם Shensheng Bian הטוען כי חציל הוא קר וחלקלק. צריכת יתר שלו עלולה לגרום לכאב בטן ושלשול, ובקרב נשים הוא עלול לפגוע ברחם.
אינדיקציות:
חלק זה עוסק בשימוש הרפואי בחציל:
-הכותבים השונים מדגישים את השימוש בצמח לטיפול במחלות של צמרמורת וחום ומחלות מכלות על רקע של פגיעה בחמשת האיברים.
-טיפול בחזה/פטמה סדוקה: שימוש (כנראה חיצוני) בחציל ישן ושרוף. טכניקות טיפול דומות העושות שימוש בחלקי חציל שרופים מופיעות בגישות רפואיות עממיות נוספות ומיועדות לטיפול בפצעים, דימומים או דלקות חניכיים.
Lishizhen מסכם חלק זה ומסביר כי החציל מניע דם ומקל על כאב, פותר נפיחות ומשפר את תנועת המעיים.
דיון:
הדיון בספר מספק במה להתבטאויות מגוונות יותר של הרופאים השונים, סיפורים, אנקדוטות, והסברים באשר לפעילות הרפואית המיוחסת לצמח. הדיון אודות החציל חוזר על חלק מהרעיונות שהוצגו זה מכבר ומוסיף כמה הסברים וטכניקות טיפול מעניינות:
– חזרה על הרעיון כי החציל משבש את תנועת הצ'י.
-אחד הכותבים, Kou Zongshi מוסיף וטוען כי החציל הוא הירק היחיד אשר איננו מיטיב עם הבריאות (!). הנזק שבאכילת חציל אף גדל כאשר הירק איננו גדל בעונתו (האם יש כאן לקח לימינו?).
-כותב אחר בשם Zhu Zhenheng מעמיק את הדיון ומספר כי החציל מתייחס לאלמנט האדמה, בעל טעם מתוק ועם תנועה יורדת ולכן לא מתאים למטופלים שיציאותיהם מרובות או קלות להוצאה. הכותב הנ"ל מציע שימושים רפואיים בצמח כגון בישול השורש לטיפול בכוויות קור בגפיים, או אפר גזע החציל לטיפול באפטות.
בהמשך מתוארים שימושים שונים בחציל לטיפול בדימומים, בעיקר צואה דמית, מאסות וגידולים, כאב, חבלות, מצבי חום וכאבי שיניים.
סיכום:
הספר Shennong Bencao Gangmu, מציג את החציל כירק מתוק, קר, חלקלק, המעודד מתן צואה. הספר מבטא חשדנות כלפי ירק זה ומציג אזהרות רבות באשר לשימוש בחציל, במיוחד בקרב מטופלים 'קרים' הנוטים ליציאות מרובות או רכות או ביחס לאכילת חציל שלא הבשיל בזמנו. ה'עונש' על שימוש עודף או לא מותאם לאדם בחציל מתבטא בשיבוש תנועת הצ'י, כיבים ומחלות קשות לריפוי.
כצמח מרפא, התכונות הקיצוניות של החציל הופכות ליתרונות באשר הוא מותווה לטיפול במצבי חום שונים, עצירות, גידולים, דימומים, ומצבים העונים להגדרה של "סטגנציית דם".
הקריאה אודות החציל בטקסט זה מעוררת מחשבות וכיווני חקירה נוספים, לדוגמה: הביטוי של התכונות הרפואיות והסיכונים הקיימים בצמח על פי מחקר מדעי, היכולת להסיק על איכויות מרפא ברפואה הסינית של צמחים אחרים ממשפחת הסולניים אשר לא היו קיימים בסין בתקופת כתיבת הספר בהתבסס על תכונות החציל, ומידע מקביל על החציל ברפואות מסורתיות נוספות כגון הרפואה ההודית או היוונית-ערבית אשר הגדירו איכויות מרפא של מזונות על פי מושגים הדומים לאלו הנהוגים ברפואה הסינית.
מה עושים בינתיים? אוכלים חצילים ומקווים שנעבור את הקיץ בשלום.
מקורות:
Childers, N. F., & M.S, M. (1993). An Apparent Relation of Nightshades (Solanaceae) to Arthritis. Retrieved August 4, 2018, from http://www.noarthritis.com/research.htm
Li, S., 李時珍1518-1593., Luo, X., & 罗希文1945-. (2003). Compendium of materia medica : Bencao gangmu. Foreign Languages Press.
המחבר:
אייל שפרינגר, מייסד האתר, מטפל, מרצה וחוקר גישות טיפול מסורתיות. בעל תואר שני במחקר של רפואות מזרח אסיה. יוצר ומלמד את קורס התזונה למטפלים על פי שיטת TEF, ואת קורס "שירת הדם"-קורס ללימוד ניתוח בדיקות דם בגישה משולבת. ממחברי הספר בישולחיים – תזונה למטופלי סרטן.
מוזמנים להצטרף אלי בעמוד האינסטגרם ובקבוצת תזונה ורפואה מסורתית בפייסבוק או להאזין לי בפודקאסט "רפואה מהותנית" בערוצי ה Spotify וה YouTube
במידה והמאמר עניין אתכם ואתם רוצים להמשיך ללמוד איתי, אני מזמין אתכם להצטרף אלי כבר עכשיו ל"זרם" וליהנות משפע של ידע עמוק ומשנה חיים.
