המלך הצהוב: על השימוש בטכניקת הריקון ברפואה הסינית
מאת אייל שפרינגר
אני מקווה שלכולכם יש כיור בבית. מטבע הדברים לכל אחד מכם יש כיור שונה. לעיתים כיור אבן מהודר, או סתם כיור קרמיקה, הכי זול שיש. המעשיים אולי מחזיקים בכיור נירוסטה, ואלו שרוצים לשמור על יחסים טובים עם האישה המכיירת מחזיקים בכיור העשוי מחימר מעשה ידיה להתפאר. לא תמיד נוח, אבל תמיד מעורר אהבה ומצוין עבור שלום בית. אבל, לא משנה איזה כיור יש לכם, מיוחס או פשוט, כל כיור סופו להיסתם יום אחד ואז גיבור חדש מתגלה בחדר האמבטיה: הסיפון.
הסיפון הוא מושג מעולם האינסטלציה והוא המפתח שלכם לפיתרון הסתימה, והאמצעי דרכו אסביר לכם על אסטרטגיית הריקון ברפואה הסינית, על הצמח Da huang ועל הדרכים בהן ניתן להשתמש בצמח לטיפול בבעיות מגוונות הנראות לכאורה שונות זו מזו.
אודות צמח צהוב ושמו Da Huang
אם שמות בלטינית מפריעים לכם, אז קדימה, לעבור לפסקה הבאה!
הצמח Da huang (Rheum palmatum L./R. tanguticum Maxim./R. officinale Baill.) הוא צמח חשוב המעניק גאווה רבה למסורת הרפואה הסינית. רבים מהצמחים החשובים ברפואה הסינית זוכים בשם Huang-צהוב. ביניהם: שלושת הצהובים המרים Huang lian, Huang qin וHuang bai- (Coptis, Scutellaria baicalensis ו Phellodendron בהתאמה) הצהוב מחזק הצ'י (Huang qi-Astragalus M.), הצהוב הראשי לשחרור החיצון, (Ma Huang Herba ephedra) ואחד הצמחים הראשיים ביותר לחיזוק Yin ודם הכליות ( Di Huang -Rehemania glutinosa).
הצבע הצהוב קשור בתרבות הסינית לכל מה שהינו מרכזי. התרבות הסינית עצמה נולדה במישורי אדמת הלס הצהובים המשתרעים סביב הנהר הצהוב הנקרא Huang he. במישורים הצהובים אשר הוצפו על ידי הנהר הצהוב גידלו הסינים הקדמונים את דוחן האצבעות הצהוב אשר היה הדגן המרכזי הראשון של סין (ולא האורז). הקיסר הצהוב (Huang di) הינו אחת הדמויות המיתולוגיות המרכזיות ביותר הקשורות לרפואה הסינית. לסיכום, אין ספק כי הצבע הצהוב חשוב מאוד לעם הסיני.
כאשר הסינים אומרים על צמח שהוא צהוב, כוונתם שהוא מרכזי וחשוב. כאשר הם מוסיפים את המילה "גדול"-Da, הכוונה היא שהוא מאוד חשוב. למרות חשיבותו כי רבה בשל היותו "הצהוב הגדול" או "הצהוב הכי חשוב", ל-Da huang מיועד בעצם תפקיד די מלוכלך.
דרך אגב הסינים אוהבים לתת לדברים המלוכלכים ביותר את השמות המפוארים ביותר. למשל, צואה של סנאי מעופף (כן יש "צמח" מרפא כזה, והוא אפילו מאוד יעיל לטיפול בכאב) נקראת בתרגום חופשי "השומן של חמשת הרוחות", Wu ling zhi וגם דרקון האדמה Di long הוא למעשה שלשול גדול במיוחד המתפלש בבוץ (ומשמש כחומר פוטנטי במיוחד לטיפול במצבים קשים כגון שיתוק והפרעות נוירולוגיות שונות).
גם Da huang זכה לכבוד שכזה. "הצהוב הגדול" לא עלינו, עוסק באינסטלציה פשוטה. אבל כמו המשל הידוע על אברי הגוף אשר התחרו ביניהם מי החשוב ביותר, גם Da huang הוא לפעמים המלך בזכות יכולתו לטפל בדרכו שלו בכל בעיה המתחילה בפי הטבעת ומטפסת לה מעלה עד לקיסר עצמו, אל הלב.
אז מיהו Da hunag?
המקום הראשון כנראה בו מופיע הצמח הוא ספר ה-Shen Nong Ben Cao Jing אשר גרסה שלו קיימת מסביבות המאה ה-5 לסה"נ. הספר האמור לאגד בתוכו מסורת שבעל פה אודות צמחי מרפא סיניים, מגדיר את הצמח כמר, קר ורעיל. בשל הרעילות המיוחסת לו וכנראה בשל פעילותו הקיצונית, הצמח מסווג בקטגוריית הצמחים הנחותים דווקא. הספר מתאר את יכולת הצמח "לשטוף" את הקיבה והמעיים ולסלק מזון התקוע. הצמח מסלק ליחה ומטפל בהצטברויות וגידולים שונים. השפעתו של הצמח על הדם מתוארת כיכולת להניע דם ולסלק את הישן כדי לאפשר לחדש להיווצר. הצמח משחרר את תנועת המים והדגנים ויוצר הרמוניה בין אברי הגוף.
דרך אחרת להבין את הצמח היא יכולתו להשפיע בשתי רמות עיקריות, רמת הקיבה והמעיים ורמת הדם: הקיבה והמעי הגס הם צמד איברים המהווים "שכבה" במודל סיני הנקרא מודל ששת השכבות. שיכבה זו הנקראת Yang Ming, הYang הבוהק קשורה לשפע אותו האדם מפיק מהמזון, נוטה לצבור פתוגנים של חום וליחה. Da huang מנקה עודפים של חום וליחה מהשכבה.
הרמה השנייה מיוצגת על ידי שני איברים: הלב והכבד המייצגים את רמת הדם במודל אחר ברפואה הסינית הנקרא מודל 4 הרמות. Da huang משפיע גם על איברים אלו ועל רמת הדם בשל יכולתו להניע דם ולסלק חום מרמת הדם הנחשבת לרמה עמוקה יחסית.
ואם נחזור לדימויים פשוטים יותר
אם נחזור לדימוי הכיור והסיפון, אז את תפקיד הסיפון ימלא המעי הגס, צינור הניקוז הגדול ביותר בגופנו. את מקום הכיור תמלא הקיבה, ואת חלל האמבטיה ייצגו שאר אברי הגוף העלולים לסבול, ביניהם הלב, הכבד, העור, הפה, האף, העיניים וגם הכליות. הבנת יכולת הריקון, הקירור והנעת הדם הטמונה בצמח, מסייעת להסביר את האינדיקציות הרבות לשימוש בו: מחלות עור, דמם מהאף, כאב ונפיחות בעיניים,גידולים, צהבת, אמנוריאה, דימום רקטלי, עצירות, הזיות ומצבים מאניים.
ארבעה רופאים ואסטרטגיית ריקון אחת
התפתחות הרפואה הסינית, ביטאה לאורך שנים את המתח העדין בין המסורתי, הממוסד, והקלאסי לבין החדשני וקורא התיגר. תקופת השושלות (Jin – Yuan 1368-1115 ) הייתה תקופה פורה בה גישות מסורתיות אותגרו על ידי רופאים אשר חשו כי הידע המסורתי אינו מבטא נאמנה את הצרכים של סין המתפתחת. בזמן זה נוצרו ארבע אסכולות ריפוי, אשר השפעתן ניכרת גם ברפואה הסינית של ימינו.
שתי גישות מתוך הארבע תומכות בחיזוק המטופל: אסכולת התמיכה בטחול ובקיבה של הרופא Li Dongyuan, ואסכולת הלחלוח והתמיכה ב-Yin של Zhu Dan Xi. שתי גישות נוספות הדגישו את סילוק הפתוגן כתנאי להצלחת הטיפול. האחת היא אסכולת הקירור של Liu Wansu והשנייה, אסכולת הריקון של Zhang Congzheng.
Zhang Congzheng היה אדם רחום שהקדיש את חייו לטיפול בעניי עירו. רופא זה יצא כנגד השימוש הרב בצמחים מחזקים וכנגד הטיפולים אשר לכאורה נועדו לתמוך במטופל ונמשכו זמן רב. מרפא זה הדגיש דווקא את טכניקות הטיפול האגרסיביות, בעלות ההשפעה המהירה, המשחררות את המטופל מהצורך לפגוש את המטפל פעמים רבות ולשלם אגב כך כסף רב.
גישתו הדגישה את הנזק שבאכילת היתר, את הצטברות המזון כגורם המחלה העיקרי. אסטרטגיית הטיפול העיקרית היתה הניקוי באמצעות טכניקות מהירות וחזקות כגון הקאה, גירוי הפרשת רוק ודמעות, ייזוע, שיתון ושלשול. חיזוק המטופל התבצע באמצעים פשוטים, זולים וזמינים כגון תזונה ופעילות גופנית אשר נחשבו בעיניו לבטוחים יותר, ביחס לצמחים מחזקים כגון אסטרגלוס וג'ינסנג אשר היו לטעמו חמים מידי.
מתנגדיו של רופא זה טענו כי שיטתו מסוכנת מידי וגינו אותה. אחד ממתנגדיו Lu Yuanyin כתב: "הטיפול של Zhang דומה לגנרל זקן העומד כנגד אויב. לאחר חציית הנהר הוא מנחית את כוחותיו על הגדה, שורף את הספינות ומונע מכוחותיו כל נתיב מילוט. בגלל שהחיילים חייבים להילחם בצורה נואשת כדי לשמור על חייהם, הם מנצחים לבסוף בקרב. העובדה המצערת היא שכאשר שיטה זו נכשלת, התוצאות הן מחרידות."
שימוש בטכניקת הריקון לטיפול במחלות כליה
למרות הביקורת הקשה, טכניקות הריקון הנשכחות זכו להתעוררות ויישום נרחב בסין המודרנית בטיפול במחלות כליה. כשל כלייתי הוא סיבת המוות השלישית בסין, אחרי סרטן ומחלות ריאה כרוניות. עד לפריחה הכלכלית מהן נהנית שין בעשורים האחרונים, טיפולי דיאליזה והשתלות כליה היו שמורים רק לשכבה דקה ומבוססת של פקידי ממשל בסין אשר יכלו להרשות לעצמם טיפולים יקרים אלו.
בשל הצורך שנוצר, ובעידוד ממשלת סין, נערכו מחקרים רבים ונצבר ניסיון רב בשימוש בצמחי מרפא, ובשיטות המבוססות על רפואה סינית מסורתית, לצורך תמיכה בחולי כליה כרוניים. השימוש בצמחים מתבסס על שילוב ידע מסורתי המתועד בכתב מזה 2000 שנה, לצד ידע אמפירי באשר לאפקט פיזיולוגי של צמחים מוגדרים.השימוש בטכניקות טיפול אלו מסייע בשיפור אורך החיים ואיכותם בקרב מטופלים הנעזרים בדיאליזה, מצמצם את הצורך בטיפולי דיאליזה תכופים. הטיפול מסייע לתמיכה וטיפול במושתלי כליה, על ידי טיפול בגורמים אשר הביאו לפגיעה בכליות מלכתחילה, ומניעת הפגיעה בכליה המושתלת. אחת מטכניקות הטיפול המרכזיות כיום לטיפול בחולי כליות בסין היא טכניקת הריקון, כאשר הצמח Da huang משמש בה כצמח מרכזי.
ההתייחסות המסורתית למחלות כליה
מקורת סיניים מסורתיים מתארים מספר מצבים המקבילים לתמונה הקלינית של כשל כלייתי/אורמיה (עודף שיינן בדם). ביניהם ניתן למנות עצירת שתן (Long Bi),עצירת שתן וצואה והימנעות ממזון (Guang),רוח של הכליות (Shen Feng), והתשת הכליות (Shen Lao). מושגים אלו מוזכרים בקלאסיקות מלפני 2000 שנה כגון ה Huang Di Neijing וה Shang Hanlun.
כל הגישות המסורתיות מזהירות מפני שימוש בצמחים מרים וקרים לטיפול בכליה. שמירה על בריאות הכליה כרוכה בשמירה על הYang, הכוח הפעיל והחם, המסייע לכליה ולשלפוחית השתן לשלוט בתנועת הנוזלים ובניקיונם. עם זאת, מרגע שנפגעה הכליה נוצר מצב הפוך לכאורה המוגדר כחום ורעילות: הצטברות שיינן בדם. כדי לנקז חום ורעילות יש להשתמש דווקא בצמחים קרים ומרים כדי לטפל במצב. כיצד פותרים את הבעיה?
טיפול צמחי מודרני למחלות כליה
הדרך הסינית לטפל במצב זה היא גם וגם. נותנים למטופל פורמולה בסיסית המחזקת את מצב החוסר, אשר גרם מלכתחילה להופעת הכשל הכלייתי, בהתאם לאבחנה המבדלת, ובמקביל נותנים פורמולה נוספת בשימוש פומי (דרך הפה) ולעיתים גם בצורה רקטלית, המעודדת ניקוי תוצרי הפסולת דרך המעי הגס. לצורך תהליך הריקון נעשה שימוש רב בצמח Da huang.
מחקרים אשר נערכו בסין גילו כי הצמח יעיל בפינוי עודפי החנקן המצטברים בדמם של חולי הכליה, בנוסף להשפעות נוספות כגון שיפור מיקרו-סירקולציה של דם סביב הכליות, והפרשת עודפי נוזלים באמצעות השלשול. צמח נוסף נפוץ בשימוש הוא (Dan shen – salvia miltiorrhiza), המשמש לטיפול במצבים כרוניים, הקשורים בפגיעה ברקמה, כגון שחמת כבד ופגיעה במבנה הכליות.
דוגמה לאסטרטגיית טיפול:
לכשל כלייתי ואורמיה נהוג לקחת 3-9 גר' ליום של Da huang בשילוב מחזקי כליות וחוקן המורכב מ:
Da huang (Radix et Rhizoma rheii) 15-30 gr,
Mu li (Concha Ostreae) 30 gr,-סוג של צדף.
Huai Hua (Flos Sophorae Japonicae Immaturus) 30 gr,
Fu zi (Radix Aconiti Crmichaeli Praeparatae) 15-30 gr,- חונק הדוב, צמח אשר איננו חוקי בארץ, אך הסינים יודעים כיצד לעבד אותו כדי להפחית במידה ניכרת את רעילותו ומשמש כאחד הצמחים היעילים ביותר לשיקום ה-Yang (הצמחים מוצגים בשמם הפרמקולוגי).
הטיפולים ניתנים לאורך כ-10 ימים עם הפסקות בנות כ-5 ימים. שימו לב כי בטיפול הפומי קיים שילוב בין חיזוק לריקון, ואף בפורמולת החוקן מוצג שילוב בין צמח חם מאוד ומשקם Yang כמו אקוניטום וצמחים מקררים ומנקים אשר המוביל שבהם הוא ה Da huang.
סיכום
במאמר הזה הוצג פאן של הרפואה הסינית העוסק בסילוק רעלים. הצמח Da huang הוצג כצמח מרכזי המבטא את היעילות של טכניקת הריקון. הבנת כוחה של טכניקה זו והכרת המצבים בהם נכון להשתמש בה, מאפשרים טיפול מוצלח במגוון מצבים המאובחנים כחום, חום ולחות, הצטברויות בקיבה ובמעיים או חום ברמת הדם. מצבים אלו המתבטאים במגוון צורות כגון פצעים בפה, מצבים מאניים ופסיכוטיים, מחלות עור, בעיות לבביות, מחלות נשימה, מחלות כבד, מחלות גניקולוגיות ועוד. מטפל היודע לרוקן בזמן הנכון יזכה להכרת תודה בדומה לשרברב המציל בית בישראל .
המידע המוצג במאמר מיועד להשכלה כללית בלבד. אין לעשות בידע זה שימוש כדי לטפל בכל מצב רפואי שהוא. לפני כל הליך רפואי יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
אייל שפרינגר, מייסד האתר, מטפל, מרצה וחוקר גישות טיפול מסורתיות. בעל תואר שני במחקר של רפואות מזרח אסיה. יוצר ומלמד את קורס התזונה למטפלים על פי שיטת TEF ואת קורס "שירת הדם"-קורס ללימוד ניתוח בדיקות דם בגישה משולבת. ממחברי הספר בישולחיים – תזונה למטופלי סרטן.
האם המאמר עניין אתכם? רוצים להמשיך ללמוד איתי? מוזמנים להשאיר פרטים כאן
מאמר זה הופיע לראשונה ב"קול הצמחים", ביטאון עיל"ם-העמותה הישראלית לצמחי מרפא, גיליון מס' 15, פברואר 2012
מקורות:
1. The Divine Farmer’s Materia Medica-by Yang Shou Zhong, Blue Poppy Press. p 69.
2. Materia Medica-Revised Edition-Dan Bensky & Andre Gamble-Eastland Press. p 115.
3. The Treatment of Kidney Failure and Uremia with Chinese Herbs. Fruehauf H. Journal of Chinese Medicine, May 1999.
4. Combining Western Herbs & Chinese Medicine. Ross J .Greenfields Press. P619-634.
5. A Heart Approach to Gynecology: Essentials in Verse, Fu Ke Xin Fa Yao Jue. Translated by Shen yu. Paradigm Publications 2005
6. THE JIN-YUAN MEDICAL REFORMS. Subhuti Dharmananda, Ph.D., Director, Institute for Traditional Medicine, Portland, Oregon.
7. Excerpts from Zhang Xichun’s Materia Medica, in Chinese at Heart But Western Where Appropriate: Essays Investigating an Integrated Form of Medicine (Yixue Zhong Zhong Can Xi Lu, 1933). Introduced and Translated by Fruehauf H.2008.p 9-10.
