כיצד הרפואה הסינית מתייחסת להקאות?

חלק ב – גורמים שונים להקאות

תרגום: שרון בנרף מוזס

מאמר זה מתורגם מכתב העת APM – Annals of Palliative Medicine ועוסק באבחנה מבדלת של מצבים המובילים להקאה. זהו חלקו השני של המאמר העוסק בגורמים ובאיברים השונים המעורבים בהיווצרות מצבי הקאה.

למאמר המקורי באנגלית

ששת האקלימים כגורמי הקאות

'ספר הרפואה הפנימית' מציע שגם גורמים סביבתיים חיצוניים וגם פציעות פנימיות יכולים להוביל להקאות. מכאן, שהגורמים יכולים להיות גורמים חיצוניים לא רצויים ותרופות לא מתאימות. בנוסף הקאות עלולות להיגרם מתזונה לא בריאה או ממצב מנטאלי לא מאוזן.

ששת האקלימים (ששת הפתוגנים – רוח, קור, חום, לחות, יובש, אש) יכולים כל אחד מהם להוביל להקאות במידה והם משתלטים על אזור הקיבה. ספציפית אם אדם מותקף ע"י אחד האקלימים האלו, הקיבה ואיברים נוספים יכולים להיפגע – וכתוצאה מכך הקיבה תאבד את שיווי המשקל שלה, תיווצר תנועת צ'י הפוכה, עולה, כך שתיגרם הקאה. הודות לשוני בין העונות, גורמי המחלה הללו עלולים להיות שונים. עם זאת, גורם האקלים הדומיננטי כאשר מדובר בהקאות הוא בדרך כלל קור.

רוח כגורם מחלה:

רוח היא פתוגן מרכזי אשר גורם למגוון מחלות. התאוריה בבסיס הרפואה הסינית המסורתית מתייחסת לרוח כאל פתוגן יאנגי, קל ועולה, אשר לרוב תוקף באזורים יאנגים עליונים של הגוף.

בנוסף, רוח היא חמקמקה והפכפכה, לכן היא בקלות פוגעת באתרים יאנגים. הקיבה השוכנת במחמם המרכזי היא אתר יאנגי, מרכזת זרימה אדירה של צ'י ודם, ועל כן היא פגיעה לפתוגן רוח ולהקאות הניגרמות על רקע רוח. כפי שמצויין ב"שאלות הפשוטות – מסה על תאוריות גדולות בעלות משמעות אמיתית", לרוב הקאות מגיעות בתום אכילה, במקום בו שוררת רוח¹.

קור:

קור הוא פתוגן ייני ויש לו נטיה להזיק ליאנג. הקור יכול לפגוע באספקטים היאנגים שבקיבה. הסימפטומים המרכזיים יכללו הקאות, שלשולים, כאב וקור בטני. בהמשך, המטופל עלול לחוות מגוון מצבי חוסר המקושרים בקור כגון איבוד תאבון, קצוות קרים ועייפות. קור מאופיין בטבע איטי וסטגנטיבי. כאשר קור חודר לגוף ופוגע ביאנג-צ'י, ערוצי הדם לא מסוגלים לחמם את היאנג צ'י. כתוצאה מכך המטופל סובל קודם כל מכאב. מכאן, כמו שכתוב ב'ספר השאלות הפשוטות: מסה על כאב': "קור יכול לחדור למעיים ולקיבה – בה הוא עולה – ויכול לגרום לכאב ולהקאות"¹.

חום קיץ:

חום (חום קיץ) הוא פתוגן יאנגי המאופיין בלהיטות, אופיו עולה ומתפזר, הוא בקלות יכול לפגוע בנוזלי הגוף ולכלות את הצ'י. בנוסף, בגלל שחום קיץ לרוב מקושר עם לחות, במידה ופתוגן זה (אשר לרוב פוגע ביאנג) פוגע באדם, הוא עלול לפתח הקאות ואי נוחות, כפי שמצויין ב "ספר השאלות הפשוטות – מסה על תאוריות גדולות בעלות משמעות אמיתית" – אנשים עלולים לחוות הקאות וקוצר רוח, כאשר חום הקיץ מגיע"¹.

לחות:

לחות היא פתוגן ייני אשר נוטה לחסום את תנועת הצ'י ולפגוע ביאנג צ'י, להרטיב ולעכב את המחמם האמצעי ולהוביל לתנועת צ'י לקויה של הקיבה והטחול. כתוצאה מכך מטופל מאבד את התאבון וסובל מנפיחות בטנית וקשיים בהתרוקנות והקאת נוזל שקוף. כפי שמצויין ב "ספר השאלות הפשוטות – מסה על תאוריות גדולות בעלות משמעות אמיתית" – לחות יכולה לגרום למשקל עודף ועיכול דל, מה שיכול להוביל להקאות תכופות, ופליטת רוק שקוף¹.

יובש:

יובש מקושר לעור נוקשה ונוטה לפגוע בנוזלי הגוף. פתוגן זה לרוב פוגע באנשים דרך פתחי האף והפה ולרוב יפגע בנוזלי הריאות. מכאן יפגע בתנועה היורדת של צ'י הריאות. מרידיאני הריאות והקיבה שותפים בתפקידם בהורדת הצ'י ולכן מטופלים עלולים להקיא אם גופם נפגע על ידי יובש. כפי שמצויין ב "ספר השאלות הפשוטות – מסה על תאוריות גדולות בעלות משמעות אמיתית": "אנשים סובלים מהקאות אינטנסיביות ופולטים תוכן מר, כאשר יובש שולט"¹.

אש/חום:

אש/חום היא פתוגן יאנגי עם נטייה לבערה ולעלייה. לרוב מחלות הנגרמות מפתוגן זה משפיעות על אזור הראש. כפי שמצויין ב "ספר השאלות הפשוטות – מסה על תאוריות גדולות בעלות משמעות אמיתית": "חום פנימי מתבטא בכיבים בפה והקאות – כאשר האש מכה – אדם הופך חולה ומקיא. מצבים שונים של זרימה הפוכה עולה, מקושרים לאש/חום"¹.

תרופות או תזונה לא הולמים (צריכה של חומרים מרים, קרים, ומחלישי קיבה אחרים) גם הם יכולים לגרום להקאות.

הרגלי תזונה לא בריאים כגון רעב מוגבר או אכילת יתר, כמו גם צריכה תכופה של מזון חי (raw), קר, אלכוהולי, חריף, מתוק, שומני או לא נקי – יכולים לגרום להקאות משום שפוגעים בקיבה ומאטים את ההתכווצות שלה. כל אחד מההרגלים הללו עלול לגרום לפגיעה בעיכול וזרימה מעלה – במקום מטה – של צ'י הקיבה, מה שעלול להוליד הקאות.

חמשת הטעמים והקאות

חמשת הטעמים, יכולים להתחלק לקטגוריות יין ויאנג. החריפים והמתוקים הם יאנגים, החמוצים המרים ומעוררי ההפרשה שייכים ליין (Plain Questions: treatise on Great Theories with Real Importance). לכל טעם יש פונקציות מובחנות ותכונות יין – יאנג והוא נחוץ בחיינו. בנוסף, כל אחד מהטעמים נכנס לאיברים ויש לו השפעה ספציפית עליהם. אם אדם פיתח תלות למשך תקופה ארוכה בתרופה בעלת טעם ספציפי, הוא עלול לסבול מחוסר תפקוד באיברים המקושרים לאותו הטעם. אם המצב מתמשך, זה עלול להתפשט לאיברים נוספים ולגרום למחלות, בגלל יחסי הויסות ההדדיים בין האיברים.

מנגנון נוסף להקאות עם קשר לחמשת הטעמים: מרירות יכולה להוביל ליובש בגוף. הקיבה יכולה לתפקד טוב רק עם תכולת מים מספקת ולכן מרירות, שגורמת ליובש, פוגעת לעיתים קרובות ביין הקיבה, מה שיכול להוביל לתנועת צ'י הפוכה עולה ולהקאות.

As stated in Miraculous Pivot – treatise on Five Flavors (the 63rd essay):

"הקיסר הצהוב אמר: מרירות חודרת לעצמות. אם אדם צורך יותר מדי – הוא עלול להקיא – מדוע? Qi Bo השיב: מרירות חודרת לקיבה, שום מזון לא יכול לגבור על מרירות. היא נודדת למחמם התחתון וחוסמת את המעברים הקשורים לתלת מחמם, מה שעלול להוביל להקאות"³.

מכאן, אם אדם צורך תרופה או מזון לא הולמים, הוא עלול לסבול מפגיעה בטחול ובקיבה והקאות אפשריות. זהו גורם פנימי עמוק מזיק העלול להוליד הקאות.

הקאות הסתגלות רגשית וחולשה בעקבות מחלה

מגוון אירועים מנטאלים ופסיכולוגים עלולים להוביל להקאות. לדוגמא, אם אדם חווה כעס אינטנסיבי, הוא עלול לחוות גם תפקודיות ירודה של הכבד, אשר תשפיע על הקיבה ותגרום לתנועת צ'י הפוכה עולה. בנוסף, כאשר אדם חווה עצב או חרדה, זה עלול לפגוע בכושר ההתמרה של הטחול, מה שעלול להוביל לסטגנציה וקשיי עיכול ולהפרעה בשיווי המשקל בקיבה – שני התרחישים עלולים להוביל להקאות.

יתרה מכך, תהליך עיכול המזון הופך דל ועצור כאשר לאדם טחול וקיבה חלשים ועיכול חלש. כעס מזדמן יכול להפוך את זרימת הצ'י ולהוביל להקאות. דוגמא נוספת: כאשר אדם סובל מחולשת טחול קיבה לאורך זמן, או חווה התשה בעקבות מחלה או עבודת יתר, האדם עלול לפתח חולשת קיבה הנכשלת בקבלת המזון והנוזלים וטחול חלש הנכשל בעיכול, ומכאן פגיעה בצ'י המחמם המרכזי. לבסוף תוכן הקיבה נפלט החוצה.

Zhang zhongjing שפך אור על הגורמים להקאות, בהתבססו על התיאוריות מתוך 'ספר הרפואה הפנימית'. לטענתו, הגורמים להקאות כוללים פתוגן מן החיצון הפולש לקיבה, חום עודף בקיבה ובמעיים, חולשה וקור בקיבה ובטחול, חסימה הנוצרת מהצטברות ליחה, טיפול שגוי או מפוספס, או נוכחות של תולעים עגולות. גורמים אלו עלולים להימצא לחוד או יחדיו, הם מזיקים לקיבה, גורמים בכך לזרימת צ'י עולה הפוכה, המתבטאת לבסוף בהקאה. ב "דיון במחלות קור" הפתוגנזה מנותחת כמצב חוסר/עודף, וההתבוננות בסמפטום ההקאות מתייחסת לסימפטומים נלווים של חוסר/עודף/

מקור ההקאות – הקשר לאיברי Zang Fu

ספר הרפואה הפנימית טוען שהמקור העיקרי להקאות שוכן בקיבה ובטחול, כמו גם איברים נוספים הנמצאים איתם ביחסים, דוגמת הכבד, כיס המרה, הלב, הריאות, הכליות והמעיים.

הקשר של הטחול/קיבה להקאות

הטחול והקיבה ממוקמים במחמם המרכזי. מרידיאן הטחול נובע בטחול ומגיע לקיבה, ומרידיאן הקיבה נובע בקיבה ומתחבר לטחול. איברים אלו, הקרובים זה לזה, מהווים צמד מתואם אשר יחד אחראים על עיבוד המזון והנוזלים. פגיעות ממקור חיצוני או פנימי עלולים לגרום להפרעה בתפקודם ולהוביל להקאות. מכאן, המקור העיקרי להקאות הוא בטחול ובקיבה.

כפי שצויין ב'ציר השמיימי- מרידיאנים': "מרידיאן הטחול חודר לגרון, מתחבר לשורש הלשון, וזורם תחת הלשון. ענפיו נובעים מהקיבה, חוצים את הסרעפת ומגיעים ללב. הפרעה בו תפגע בשורש הלשון, מה שיתבטא בהקאה, בנסיונות לכפות בליעה. מטופל זה סובל מכאב בטן, נפיחות וגיהוקים"³.

הכבד והקאות

הכבד שולט בפריקה וויסות תנועת הצ'י, בנוסף הוא מווסת את תנועתם האנכית של הטחול והקיבה, מספק חומרי מרה ומסייע בהגעתם למעיים. לכן, הכבד תומך במכניזם העיכול הקשור בספיגת החומרים הנחוצים וסילוק הפסולת המזיקה. אם צ'י הטחול חיוני ומתפקד היטב נאגרים נוטריאנטים אשר מסייעים בהיווצרות ושינוע של צ'י ודם. כתוצאה מכך הכבד מוזן היטב ומכאן יפעל במתינות, בהרמוניה ותוך סרקולציה טובה.

היה והכבד חסום בהנעת הפסולת, צ'י הכבד עלול לפלוש לקיבה ולפגוע בהומיאוסטזיס, הקאות, ריפלוקס ובחילות עלולים להתלוות למצב זה. כאשר כיס המרה חולה המטופל עלול לחוש טעם מר לצד הקאת נוזלי קיבה. כפי שמצויין ב'ציר השמיימי – מרידיאנים': "מרידיאן הכבד..הוא האתר העיקרי למחלות כבד..מטופלים במצב זה יחושו הצטברות בחזה ועלולים להקיא"³. ובנוסף ב'ציר השמיימי – התבטאות מחלות ע"י הצ'י המזיק באיברים הפנימיים', מציין: "אלו הסובלים ממחלות בכיס המרה לרוב נאנחים, חווים טעם מר בפה ופולטים מיצי קיבה"¹.

כיצד הלב קשור להקאות

הלב שולט בזרימת הדם, כאשר גם הטחול וגם הקיבה עשירים בדם ובצ'י. הלב מהווה מקור לאיכות האש: "כאשר פוגעת האש האדם יחלה ויקיא"¹. אם ישנה תקיעות וחום בפעילות הלב, האש עלולה לחזק תנועה יאנגית בקיבה, כתוצאה מכך זרימת הצ'י תתהפך ויהיה גירוי להקאות. בספר 'השאלות הפשוטות: מסה על דיקור ומחלות חום': "מטופל הסובל מחום בלב ירגיש מעונה ויטה להקאות". (1)

הכליות והקאות

הטחול והקיבה משויכים לאיכות האדמה. הטחול והכליות מעורבים במטבוליזם של מזון ושל נוזלים. מחד – הכליות מנהלות תהליכי הפרשה עבור הקיבה. הכליות יכולות לפעול בצורה טובה כאשר יש להן מספיק צ'י וזרימתו תקינה. כתוצאה מכך – פסולת יינית מופרשת משני הפתחים היינים. מאידך – מאחר והטחול מקושר לאדמה והכליות למים, הטחול עלול להגביל את איכות המים בכליות, מכאן, אם האדמה חלשה, המים גואים. כתוצאה מכך, התנודה במים העכורים יכולה להשפיע על הקיבה והטחול ולהתבטא בהקאות.

כפי שנאמר ב'ספר השאלות הפשוטות: מסה על שינויים' – "קור שאו יין המתבטא בקצוות מעיד על חולשה גדולה, כתוצאה, אנשים עלולים להקיא" (1).

ריאות/קיבה והקאות

הריאות והקיבה מחוברות דרך מרידיאנים וחולקות כמה דברים במשותף: זרימת הצ'י בהם מאופיינת ממעלה לכיוון מטה. שני האיברים מעדיפים סביבה לחה על פני סביבה יבשה. הן מקיימות בינהן יחסי גומלין סינרגטיים. הריאות שולטות בהפצת האויר ומקדמות סירקולציה ונטרול רעלים. מכאן שהן מפיצות תמציות, צ'י ונוזלי גוף המזינים את הקיבה. הקיבה אחראית על קבלת המזון ועיבודו, ופועלת בשיתוף פעולה עם הטחול בתהליך העיכול. מכאן, שהקיבה מייצרת צ'י, דם, ונוזלי גוף, המזינים את הריאות.

אנו רואים כי ישנן הרבה אינטרקציות בין איברים המשפיעות על מצבים פתולוגיים ומושפעות מהם. כמו שנאמר בספר 'השאלות הפשוטות, מסה על שינויים': "אדם המציג קור של הTai yin (ריאות וטחול) , יכול להקיא תוכן קצפי". (4).

מכאן, המקור להקאות אינו מוגבל רק לטחול ולקיבה ומערב גם איברים הנמצאים עמם ביחסי קרבה.

שרון בנרף מוזס: מרצה ומטפלת ברפואה סינית עתיקה (דיקור, צמחים, טווינא, תזונה סינית מאקרוביוטית). מרכזת תחום גסטרו בקליניקת המרכז לרפואה מסורתית.

לחלק א' של המאמר – טיפול בהקאות על פי הרפואה הסינית – אבחנות שונות להקאות

ביביליוגרפיה – לכל חלקי המאמרים

Wang B, eds. Yellow Emperor’s Inner Classic. Plain questions. Beijing: People’s Medical Publishing House, 1963.
Zhao XK, eds. Comprehensive Medical Knowledge. Beijing: Academe publishing house, 2005.
Shang ZJ, eds. Collation and annotation of Shen Nong’s Herbal Classic. Beijing: Academe publishing house, 2008.
Sun SM. eds. Thousand-Golden-Prescriptions. Beijing: People’s Medical Publishing House, 1982.
Xu HW, Zhang H. Study on Kidney-based treatments for vomiting. Shan Xi Zhong Yi Xue Yuan Xue Bao 1997;20:16-7.
Li R. Understanding of Kidney-based treatments for vomiting. Zhen Jiu Lin Chuang Za Zhi 1996;12:8-9.
Li XC. Synecdoche of Lung-based treatments of vomiting. Guang Ming Zhong Yi 1998;13:38-9.
Liu XD. Three Lung-based treatments of vomiting and hiccup. Jiang Xi Zhong Yi Yao 1998;29:26.
Cao HB, Zhou MS. Understanding of liver-based treatments for vomiting. Shan Xi Zhong Yi 1992;8:35.
Zhang ZX. Analysis on 30 case of liver-based treatments for vomiting. Gan Su Zhong Yi 2006;19:30.
Yin WX, Yin KW. Antiemetic effects of Panax notoginseng on vomiting caused by brain concussion. Zhong Yi Za Zhi 1994;35:135.
Zhang LY. Antiemetic effects of extract of ginger (EG) in rats of kaolin pica models. Zhong Guo Yi Yao Zhi Nan 2008;6:23-5.
Zhao DX, Yang ZH, Li M, et al. Anti-emetic effects of ginger on a nausea model of mink. Chin Pharm Affairs (Chin) 2006;10:601-4.
Zhang ZS, Zhang SW, Cui C. Effect of Rhizoma Acori Graminei on treatment of neural vomiting. Zhong Yi Za Zhi 1996,37:711-2.
Wang GD, Yang XD. Pharmacology of Pinellia ternata. Guo Wai Yi Xue Zhong Yi Zhong Yao Feng Ce 1985;7:24-5.
Xiao PG. Modern Chinese Material Medica. China: Chemical Industry Press, 2002.
Wu H, Cai BY, Rong GX, et al. Impact of Pinellia ternata prepared with ginger on function of gastrointestinal tract. Zhong Guo Zhong Yao Za Zhi 1994;19:535-7.
Li JW, Yu YA, Cai JF, et al. Dictionary of Traditional Chinese Medicine. China: People’s Medical Publishing House, 1995.
He YQ. The usage of Fructus forsythia for treatment of vomiting. Shan Xi Yi Yao 2001;17:41.
Long SZ, Zheng MZ, Lin MJ. Clinical Study of Lemon for Relieving a Vomit after Operation. She Zhi 2007;19:116-7.
Chen WY. Clinical observation of lemon for prophylaxis and treatment of postoperative nausea. Nan Fang Hu Li Za Zhi 1996;3:32.
He YZ. The active component screening of Alpinia Kasumadai using for arresting vomiting. Guo Wai Yi Xue Zhong Yi Zhong Yao Fen Ce 1999;21:61.
Zhang XK, Li JM, Zhang XX, et al. Therapeutic efficacy of Radix clematidis for nausea and vomitting after chemotherapy. Shan Xi Yi Yao Za Zhi 1989;18:283.
Chen Di, He R, Li CJ. Study of active components of Galangal on analgesia and arresting vomiting. Guang Zhou Zhong Yi Yao Da Xue Xue Bao 2001;18:240-2.
Yang ZH, Zhao DX, Hou HY, et al. Antiemetic effects of extract of capsicum on emesis in three rat models of kaolin pica. Zhong Guo Xin Yao Za Zhi. 2007;16:1682-4.
Yang H. Study of active components of Lanxiang (a kind of herb) on arresting vomiting. Guo Wai Yi Xue Zhong Yi Zhong Yao Fen Ce 1998;20:61.
Huang DJ, Sun ZC. Acupuncture therapy featuring zhongkui acupoint on 84 cases of neural vomiting. Zhen Jiu Lin Chuang Za Zhi 2000;16:49-50.
Fan BC. An observation on acupuncture treatment of 13 cases of psychogenic vomiting. Shang Hai Zhen Jiu Za Zhi 2004;23:44-5.
Qin XJ. The clinical observation on acupuncture Neiguan point of 104 cases of vomiting caused by drug abortion. Bei Jing Zhen Jiu Gu Shang Xue Yuan Xue Bao 1997;4:21.
Liang DY, Li Z. Metoclopramide acupoint treatment of 34 cases of vomiting after radiotherapy. Qi Lu Zhong Liu Za Zhi 1994;3:76-7.
Cui MQ, Yang XJ. Effect of point injection of Metoclopramide plus Vitamin B6 on chemotherapy induced nausea and vomiting. Guang Dong Yi Xue Yuan Xue Bao 2001;19:312.
Cheng CH, Wu JD, Yao WZ. Curative effect observation of injection therapy for vomiting in Bilateral Zusanli points and Neiguan points. Zhong Yi Yao Yan Jiu 2001;17:33.
Shi XJ. The opsonization and treatment effect of medicined diet on gastrointestinal reaction after chemotherapy for tumor. Gan Su Zhong Yi 2009;22:36-7.