הגשמת החלום – לימוד מקרוביוטיקה בטוקיו

מאת: ליאת לופט מוריטו

הדרך שלי אל המקרוביוטיקה

בקיץ 2006 בזמן מלחמת לבנון השנייה ישבתי בביתי בטוקיו וצפיתי בחדשות מהארץ דרך האינטרנט. מתוסכלת מהמצב בארץ ובעולם וממצבי שלי שהתאפיין בחוסר יציבות, קושי להתרכז, נטייה לדכדוך וחוסר מוטיבציה, שאלתי את עצמי מה אני מסוגלת לעשות כרגע כאדם אחד כדי להיות חלק משינוי חיובי וכדי למצוא איזון פנימי על מנת שאוכל לחיות בשלום ובהרמוניה עם עצמי, משפחתי והעולם. נראה היה שהתשובה הגיעה אלי באחד הימים של קיץ 2006, הוזמנתי לסמינר בנושא "מקרוביוטיקה ובריאות הפלנטה", בהנחיית אלכס ג'ק.

אלכס ג'ק הוא מורה ויועץ מקרוביוטי מארה"ב ותלמידו של המורה היפני, מיצ'יו קושי (17/5/1926 – 28/12/2014, Kushi Michio, 久司道夫), מי שהפך את המאקרוביוטיקה לפופולארית במערב. קושי היה תלמידו של ג'ורג' אוסווה (George Ohsawa, 櫻澤如一, 18/10/1893 – 23/4/1966) שנחשב למייסד תורת המקרוביוטיקה. ג'ורג' אוסווה נולד בקיוטו תחת השם יוקיקאזו סקורזווה. אוסווה כתב למעלה מ-300 ספרים בנושא מאקרוביוטיקה. באחד הספרים הוא ציין שבזכות תורת המאקרוביוטיקה ריפא עצמו ממחלת השחפת כשהיה בן 19. אוסווה טען שדרך החיים המאקרוביוטית קשורה קשר הדוק לרעיון הפילוסופי של היין והיאנג ופיתח את המקרוביוטיקה כאשר רעיון זה נמצא בבסיס התאוריה שלה (למאמר "7 דרגות האכילה במקרוביוטיקה על פי ג'ורג אוסווה").

ליאת ומיצוקו סנסיי

באותו הכנס פגשתי לראשונה את מיקמי מיצוקו, מורה ושפית מאקרוביוטית, שהייתה גם היא תלמידתו של קושי ופרסמה מספר ספרי בישול ביפן שזכו לפופולאריות רבה. מיצוקו בישלה בין היתר לכוכבים מערביים, כגון מדונה וסטינג, כשהם התארחו ביפן לרגל סיבוב הופעותיהם.

הסמינר השפיע עלי רבות, ובמהרה הפכתי לתלמידתה של מיצוקו. הרגשתי שהשינוי לו אני מייחלת חייב להתחיל בביתי, עם משפחתי. הבנתי שהסביבה החיצונית היא השתקפות של הסביבה הפנימית, ושהמפתח לבריאות ושלווה ולסיוע במשבר הסביבתי האקולוגי שפוקד אותנו מצוי בחזרה לאורח חיים טבעי, שבמרכזו עומדת תזונה בריאה השואפת לאיזון פנימי וחיצוני.

הסנסיי (מורה או מאסטר ביפנית) מיקמי מיצוקו סן, המליצה לי ללמוד את רזי המאקרוביוטיקה באופן יסודי בבית הספר של מייסד השיטה ואשתו הנמצא בשכונה שקטה בטוקיו.

חוויות מלימודי המקרוביוטיקה בטוקיו

לקחתי ארבעה קורסים: 2 קורסי בסיס, קורס המשך וקורס מתקדמים. ארבעה קורסים אשר כיסו את ארבעת עונות השנה.

אני הייתי הזרה היחידה בשיעורים…

מצאתי לשמחתי חברות שסייעו לי לתרגם לאנגלית את מה שלא הבנתי בגלל השפה.

למדנו להרגיש את החומרים, את האנרגיה שלהם, תרגלנו אופני חיתוך הירקות כך שלא נפגע במרקם הטבעי שלהם, איך לעמוד נכון ולאחוז בצורה נכונה את הסכין. התאמנו למשל בחיתוך פטריית שיטקה אחת למאות חתיכות קטנות.

למדנו להשתמש בכל חלקי הירקות והאורז – כי שום דבר אינו מבוזבז במקרוביוטיקה, על צורות בישול ושילובים שונים על מנת להגיע לאיזון יין ויאנג בהתאם לעונה.

היפנים ידועים בסימביוזה שלהם עם הטבע. הערך היפני העליון הוא הרמוניה ובלימודים יישמנו את השילובים בהתאם לעונה. בקיץ למשל הדגש הוא על ירקות ירוקים ובסתיו ובחורף ירקות שורש המחממים את הגוף.

חיתוך דק של שיטאקי

בשיעורים הראשונים למדנו את הבסיס שהוא אורז מלא ודרכי בישול שלו. אורז חום נחשב למזון המאוזן ביותר אנרגטית. בישלנו על הגז, בסיר לחץ ובכלי קרמיקה ועמדנו על השוני בטעם, במרקם ובאנרגיה ועל ההשפעות השונות.

בהמשך למדנו איך להכין את ציר המרק, דאשי, שהוא גם הבסיס לתבשילים רבים במטבח היפני ומשם התקדמנו להכנת מרק מיסו בוריאציות שונות.

בכל שיעור הכנו ארוחה מאוזנת, מגוונת, עונתית ואסתטית על פי כללי המקרוביוטיקה.

למדנו ורקחנו תרופות טבעיות למניעת מחלות שונות, כמו למשל ״גומה שיאו״ (שומשום שחור קלוי ומלח). בין הסגולות הבריאותיות של הגומא שיאו אשר נלמדו בקורס: טיהור הדם ואיזון החומציות שבו וניטרול ההשפעות ההרסניות של סוכר באורגניזם.

ארוחה מקרוביוטית

מה זה אוכל מקרוביוטי?

הלכה למעשה תזונה מקרוביוטית היא חזרה להרגלי אכילה מסורתיים שמכבדים את הטבע ואת הסדר הטבעי. השאיפה בבישול מאקרוביוטי היא לנסות ככל שניתן להשתמש במרכיבים הטבעיים והאיכותיים ביותר ולהשתדל להימנע ממזון מעובד רווי בכימיקלים ובצבעי מאכל. מזון מעובד הוא מזון שאיבד את הקשר עם הטבע, לכן מומלץ להפחית בצריכתו.

התזונה המקרוביוטית מתבססת על דגנים מלאים, כגון קמח מלא, אורז מלא, דוחן ושיבולת שועל ועל צריכה יומית של ירקות מקומיים ועונתיים וקטניות, כגון: שעועית, טופו, חומוס ועדשים. במטבח היפני ניתן למצוא מאכלים רבים שבהם יש אצות ים, כגון נורי, וואקמה והיזיקי. בנוסף נמצא בתפריט המקרוביוטי מעט פירות מקומיים ועונתיים ובמידת הצורך דגים ומעט בשר וביצים באיכות גבוהה או אורגניים.

אוכל מקרוביוטי והמטבח היפני

מתוצאות מחקר של האו"ם שבדק את תוחלת החיים ב-195 מדינות עולה כי יפן נמצאת במקום הראשון בעולם. תוחלת החיים ביפן היא 82 שנים בממוצע. לשם השוואה, ישראל גם היא נמצאת במקום גבוה: במקום השמיני, עם 80 שנים בממוצע. ארצות-הברית מופיעה במקום ה-38. ארגון הבריאות העולמי מצא כי אריכות ימיו של היפני קשורה לתזונה היפנית המסורתית.

עד לפני מלחמת העולם השנייה יפן הייתה סגורה ומבודדת משאר העולם והיפנים שמרו בדבקות על תרבותם. אך לאחר מלחמת העולם השנייה עברה יפן שינויים רבים והושפעה רבות מתרבות המערב, במיוחד האמריקאית. נפתחו מרכולים והיפנים אימצו את הגלידה והקולה והחלו לצרוך בשר ומוצרי מזון מהירים. מאז שנות החמישים של המאה הקודמת עלו פי 5 מקרי הסרטן, מחלות הלב, כולסטרול גבוה ומקרי הדיכאון, עם זאת, בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של חזרה לתזונה היפנית המסורתית, ששמה דגש על בישול עונתי המשלב מרכיבים מקומיים. המזון היפני מוגש במנות קטנות, תוך שימת לב רבה לאסתטיקה.

במטבח היפני המסורתי ניתן למצוא אלמנטים מקרוביוטיים רבים כגון שימוש במרכיבים טבעיים מאיכות גבוהה והתאמת המזון לעונות השנה ולמיקום הגיאוגרפי.

המטבח היפני המסורתי הוא למעשה מקרוביוטי מיסודו. ישנו ביטוי ביפנית האומר שמזון ותרופה הם אחד. הריפוי מקורו במזון, וליפנים ישנם מרכיבי מזון רבים בעלי איכויות תזונתיות מרפאות שאת חלקם ניתן למצוא היום בארץ בחנויות טבע ובחנויות המוכרות מוצרים מהמזרח הרחוק.

מזון, כמו תנועה ונשימה, הוא הבסיס לחיינו. דרך המודעות והמחשבה שנכניס לחיינו באמצעות בחירת המזון, גיוונו ושיטות הבישול השונות, וכן בדרך האכילה עצמה, נוצר סדר ואיזון.

המאמר נכתב על ידי ליאת לופט מוריטו אשר מתגוררת בטוקיו משנת 2001 עם בן זוגה היפני ושלושת ילדיהם.

ליאת היא חוקרת אורח חיים בריא ולומדת תודעה גבוהה. מרצה ועורכת סדנאות בישול בריא המבוסס על המטבח היפני והים תיכוני, אוהבת לחבר תרבויות, אנשים ורעיונות.

ליאת עורכת סיורים פרטיים בטוקיו וכותבת מאמרים, בלוג ובימים אלה עומלת על כתיבת ספר ראשון הקשור למתנות שלמדה בחייה ביפן.

לאתר של ליאת – ישראפנית