פסטיבל ספינות הדרקון
מאת טל נוה
פסטיבל סירות הדרקון Duan Wu jie 端午节 מתקיים בכל שנה באביב.
מי שמכיר את המסורת הסינית יודע כי בפסטיבל זה, בנהרות בסין, מתקיימות תחרויות רבות בין סירות ארוכות, אשר את חרטומיהן מעטר ראש דרקון. ישנן אף סירות המכילות כ-50 מתחרים, המשיטים את הסירות בקצב התוף הנשמע מקצה הסירה. משתתפי הסירה המנצחת בתחרות, זוכים במזל לאורך כל השנה.
פסטיבל ספינות הדרקון ולוח השנה הסיני
עם הזמן נקבע החג בחודש החמישי, ביום החמישי של לוח השנה הסיני, המורכב מעשרה גזעים ארציים ושניים-עשר ענפים שמימיים.
הדאואיסטים, הסתכלו על העולם דרך תורת היחסות העתיקה ביותר（Yin （陰） Yang（陽.
נקודת המפנה בה מתחיל הקיץ, מתרחשת ביום הארוך ביותר בשנה, ונקראת 夏至 xia zhi ופירושה תחילת הקיץ: xia 夏 – קיץ; zhi 至 – הגיע, קיצון.
בנקודה מפנה זו, אנרגית היאנג מגיעה לשיאה, ונקראת 陽氣) – Yang Qi), מושג המתאר את נקודת הקיצון של הקיץ, או את נקודת הקיצון של צהריי היום, ובמקביל, אנרגיית היין, הנקראת 陰氣) Yin Qi) מתחילה להתעצם מחדש ומסמלת את נקודת הקיצון של החורף, או נקודת הקיצון של חצות הלילה.
משמעות שם החג Duan Wu jie 端午节
Duan -端: סוף/התחלה, קיצון, נקודה.
Wu -午: הענף ה7, שעת שיא היום המקבילה לקיץ, הינה 11:00-13:00 – ובשפה עתיקה פירושו דרום.
节- חג, חיבור (בין אנשים).
מסורות החג
במסגרת חג זה ישנה מסורת עתיקה נוספת, אשר הגיעה מהפרקטיקה הדאואיסטית. פרקטיקה זו, מציינת את נקודת המפנה בין הקיץ והחורף, ומטרתה להגיע למצב מדיטטיבי, דרך נקיון מנטלי ופיזי. בעבר, טקס זה בוצע על ידי רופא שמאן , אותו מתארת הסימניה – Wu) 巫). סימניה זו, הינה המילה העתיקה ביותר לרופא ופירושה שני אנשים אשר ביניהם אינטראקציה, היושבים על אדמה ומעליהם קורת גג. בטקס זה נהג השמאן להשתמש בצמח Ai Ye (זן של לענה), צמח היודע לספוג בצורה יוצאת מן הכלל את אנרגיית השמש, ולכן מפיץ חום רב בעת שריפתו. הארומה שמפיץ הצמח בעלת ריח חזק אשר דוחה שדים, מחלות וחרקים.
כיום בהרבה מקומות שונים ברחבי סין, ובדגש על אנשי הכפר השומרים באדיקות על המסורת העתיקה של חג ספינות הדרקון.
במהלך הפסטיבל, נהוג לתלות בפתח הבית צמחי מרפא הגדלים פרא, המשתנים מאזור לאזור. אף על פי כן, מצוינים צמחים מסוימים כגון:
לענה (Shi Chang Pu) grassleaf sweet flag , (Ai Ye), לעיתים, באים הצמחים בשילוב עם : Bai Zhi, Huo Xiang, Ding Xiang, Zi Su Ye, Jin Yin Hua, Xia Ku Cao, Pu Gong Yin, Jin Qian Cao. תערובת הצמחים אינה קבועה מעצם העובדה שהצמחייה משתנה מאקלים לאקלים, ממחוז למחוז ומכפר לכפר.
המשותף בין כל הצמחים הללו הוא הניחוח החזק הנידף בהיותם טריים. בתקופה זו, מזג האוויר חם ולח, חרקים מטילים את ביציהם וזחלים צעירים בוקעים. הדגש בפולקלור הסיני הינו על יתושים ועל סקביאס ובמסורת העתיקה יותר, מדובר בשדים ולכן נדרשה עבודה שמאנית. הצמחים הקרים (מבחינה אנרגטית) והמרירים, מסלקים את החום, והצמחים הארומטיים מסלקים את הלחות והרעילות מן העור, גורמים לחרקים לסלוד מן הריח החזק ולהתרחק מן הבית למשך הקיץ.
לאחר שנקטפו טריים, הצמחים נתלים בפתח הבית במשך 4 ימים.
שטיפת הגוף עם מי צמחים
במקביל, נהוג לקצוץ את שאר הצמחים ולבשלם כ- 20 דקות לאחר הרתיחה, להכניס את המים לדלי גדול ולהניח במקלחת.
בשלב זה, כל אחד מבני המשפחה אשר נכנס להתקלח, משתמש במרקחת כבסבון. השטיפה נעשית מקודקוד הראש, נקראת גם מאה המפגשים 百会穴位 ומגיעה לכל אברי הגוף.
ניתן לקחת את הצמח Ci Gua Lou (ליפה) אשר יודע לסלק חום, ובאמצעותו, לשפשף את העור ולהסיר תאים מתים ושומנים אשר מושכים שלל סוגים של חרקים צעירים. מטיבי לכת מכבסים את בגדיהם באותם מים.
קונטרה אינדיקציה: חל איסור בבית בו מתגוררת אישה הרה לתלות את הצמחים. הריח החזק עלול להשפיע לרעה על העובר.
כיום, רופאים ממליצים לאנשים בעלי רגישות בעור, לרחוץ את העורבסבון ורק לאחר מכן להשתמש במים בהם התבשלו הצמחים.
במהלך תקופת לימודיי בסין, הגעתי מספר פעמים אל הכפר הסמוך לצ׳אנגדו, בירת סיצ׳ואן, ויחד עם משפחה כפרית חגגתי את חגם כהלכה מדי שנה.
המאמר נכתב מתוך החוויה העשירה וההסברים המפורטים אשר דאגו בני המשפחה לספר לי בכל שלבי הטקס.
מחבר המאמר:
Dipl.Ac, C.H | טל נוה
מטפל ברפואה סינית
מרפאה אורולוגית
054-8816336
