ניקוי באמצעות תזונה מסורתית

שליטה וכאוס ברפואה הסינית

סיכום הרצאה של אייל שפרינגר בכנס ברא 2017

רעיון "ניקוי הגוף" הפך בשנים האחרונות לנפוץ מאוד בשיח הבריאותני. מה הוא בעצם תהליך הניקוי? מדוע יש צורך בניקוי? למי עשוי להתאים פרוטוקול ניקוי? מתי כדאי לערוך ניקוי? אם נחקור מעט ברפואות המסורתיות, נגלה שאין חדש תחת השמש וכי לא מעט מהרעיונות הרווחים בימינו באו לידי ביטוי בתפיסות עולם הקיימות כבר מאות ואלפי שנים.

במאמר זה המסכם את הרצאתו של המטפל אייל שפרינגר בכנס 'ברא' 2017, ננסה לשפוך מעט אור על המקורות העתיקים לתפיסות הניקוי. בהמשך הסקירה נתאר פרקטיקות ניקוי שונות הקיימות ברפואה הסינית, כפי שהתפתחו לאורך ההיסטוריה בזיקה לתפיסות העולם שבבסיס הרפואה הסינית.

היררכיה סדר ומשטור

ביסוד הרפואה הסינית עומדות שתי אסכולות בעלות תפיסות עולם השונות מאוד האחת מן השניה, הן בהיבט העיוני והן בהשלכות המעשיות שנובעות מהן. האסכולה הראשונה אשר התפתחה החל מהמאה השישית לפני הספירה ניקראה  Huang-lao. אסכולה זו שילבה בין שתי תפיסות המדגישות את הסדר החברתי ההיררכי: התפיסה הקונפוציאנית והתפיסה הליגאליסטית. תפיסת עולם משולבת זו, בה האדם והחברה האנושית מהווים אלמנט מרכזי בבריאה, קנתה לה מקום בממשל ובתרבות הסינית ב200 השנים לפני ואחרי הספירה. תפיסה זו הדגישה את השמירה על הסדר החברתי הקיים וריסונם של כוחות המאיימים על יציבות החברה. תפיסת הHuang-lao שירתה בעיקר את האליטה הסינית ושימשה לשימור הכוח הפוליטי, לשליטה על החברה ומניעת כאוס ואנרכיה.

רעיונות אלו חלחלו אל תוך עולם הרפואה הסינית. "ספר הקיסר הצהוב" אשר מוכר לכל הבקיא מעט ברפואה הסינית הינו מייצג מובהק של גישה זו. למרות שממבט ראשון נראה כי הספר מכיל אלמנטים  דאואיסטים (הסבר על תפיסת ה'דאו' בהמשך), הספר מציג למעשה את תפקוד הגוף ואת הדרכים לשמירת בריאותו על פי ערכים קונפוציאניים-ליגאליסטים. על פי ספר הקיסר הצהוב, העולם פועל באופן מדויק כמו שעון שוויצרי, ועל האדם המהווה רכיב משמעותי במנגנון זה מוטלת החובה להזהר ולשמר את האיזון הקיים בהתאם לחוקי הטבע השונים, כדי להימנע מ'עונש' בדמות מחלות, אובדן פוריות וקיצור תוחלת החיים. שמירה על החוקים והימנעות מעונש בהקשר הבריאותי, תואמת את הנורמות בחברה הקונפוציאנית-ליגאליסטית לפיהן כל תושבי המדינה על כל מעמדותיהם מחוייבים לשמור על הסדר החברתי ועל חוקי המדינה כדי למנוע אנרכיה וענישה חמורה.

התפיסה הקונפוציאנית-ליגאליסטית מציגה לעולם תפיסה של רפואה תבניתית, סמכותנית, מיועדת לעשירים (הקיסר הצהוב), עוסקת בחשיבות הבחירה, ובשכר ובעונש המתלווים לבחירה. גם כיום, תפיסות מודרניות של שכר ועונש, מזון טוב ומזון רע, רעלים שיש לסלק, הדגשת הבחירה הגורלית במיני מזון שונים והשכר או העונש הנילווים לכאורה לבחירות אלו, לצד משטור של האדם דרך פרוטוקולי תזונה מגבילים בשם חזרה לכאורה אל הטבע, מזכירים קולות מימים רחוקים.

הדאו של אי הסדר

נקודת המבט השניה בבסיס הרפואה הסינית היא זו של התפיסה הדאואיסטית, השונה מהותית מהקונפוציאניזם-ליגליזם. על פי תפיסה זו האדם איננו מרכז היקום אלא מהווה חלק קטן מכלל הבריאה כך שאיננו חשוב יותר מנמלה או דג. מובן מכך שבהקשר הפוליטי, גם הקיסר וחצרו אינם בעלי משמעות גדולה יותר מכל אדם. תפיסות דאואיסטיות שימשו לכן כחלק ממצע אידאולוגי של קבוצות מורדות שונות בהיסטוריה הסינית ועד היום רבים רואים בדאואיזם תפיסה אנרכיסטית.

מכיוון שהאדם איננו עד כדי כך חשוב על פי הדאו, גם מצבים של מחלה ואפילו מוות אינם נתפסים כאיומים ונוראיים בהכרח. השימוש בצמחי מרפא ובפרקטיקות רפואיות על פי התפיסה הדאואיסטית איננה להרפא במובן של מניעת מחלה או כאב, אלא לחוות החיים והעולם במלואם. האדם יכול לבוא לידי מגע עם העולם והחיים דרך שימוש בצמחים שונים, המזון אותו הוא אוכל או מדיטציה. לדוגמה, ספר ה Bencao Jing קלאסיקה העוסקת בצמחי מרפא משקף במידה רבה תפיסות דאואיסטיות. על פי ספר זה, צמחים המטפלים במחלות זוכים לדירוג נמוך. הצמחים הנעלים ביותר הם אלו המאפשרים חווית מציאות אחרת ודינמית המתבטאת בתקשורת עם רוחות, ויכולות גופניות ורוחניות משופרות המאפשרות בסופו של דבר התעלות מעל להבלי העולם עד כדי הגעה למישורי קיום אחרים.

הדיאלוג בין שתי גישות אלו מתבטא גם בנושא הניקוי. הבחירה בניקוי יכולה לבטא תפיסה דואלית של המציאות המחולקת לטוב ורע, רצוי ואסור, בריא ולא בריא שכר ועונש. גישה כזו מגלמת חרדה עמוקה מאובדן שליטה על הגוף ובריאותו ובחירה באקט ממשטר לצורך שמירה על הבריאות. גישה אחרת לניקוי ברוח הדאואיזם יכולה לבטא רצון בהתנסות שונה, יוצאת דופן, המאפשרת יציאה מחיי היום יום ומפגש עם חווית חיים אחרת שאחת מתוצאותיה עשויה להיות בריאות משופרת.

שלושת הטפילים ו-9 התולעים

הרעיונות השונים לגבי ניקוי ברפואה הסינית הם רבים ומגוונים ומשלבים בתוכם אלמנטים מתוך שתי תפיסות העולם שתוארו. אחד הרעיונות המרכזיים הנובע מהתפיסה הדאואיסטית הוא המושג "שלושת הטפילים" (Sanshi 三尸). טפילים אלו מתוארים כשדים או רוחות רעות המקננות בגוף האדם בשלושת המחממים. טפילים אלו פוגעים באדם גופנית ומנטלית ומדרדרים אותו לתפיסה שגויה של המציאות בדמות מחשבות שווא רעות הגורמות לאובדן היכולת לחוות את החיים בצורתם המלאה.

לשלושת הטפילים מיוחסים עוזרים בצורת "תשע התולעים" (Jiuchong 九蟲). אלו הם טפילים שונים שהינם ספק פיזיים ספק רוחניים, אשר מדרדרים אף הם את האדם מבחינה מוסרית וגופנית, ואט אט גורמים לו לאיבוד צלם אנוש. תפיסה זו גורסת שעל מנת להטהר ולמעשה לחזור להיות אדם, יש להשמיד טפילים אלו ולסלקם מן הגוף. לשם כך נוצרו פרקטיקות רפואיות שונות: תזונתיות, כאלו הכוללות צמחי מרפא, פרקטיקות מדיטטיביות (כמו צ'י קונג) וטקסיות-דתיות. אמצעי נוסף שהוצע בעבר למטופלים אשר רצו לפגוע בתולעים אלו הוא השימוש בחומרים רעילים כמו כספית, שנועדו לטהר בעיקר את איזור הדאן טיין שבבטן התחתונה.

דרך נוספת להתמודדות עם הטפילים על פי התפיסה הדאואיסטית היא צום. הצומות המדוברים נמשכו לפרקי זמן שונים: 30 יום – לפגיעה בתולעים העליונות (ששוכנות במחמם העליון), 60 יום כנגד התולעים האמצעיות (מחמם אמצעי) ו-100 יום או 90 ומעלה בשביל התולעים התחתונות (מחמם תחתון). לפי המקורות, במהלך הצום האחרון שהוזכר צורכים צמחי מרפא מסוימים ומבצעים תרגילי נשימה, וכך בעצם עוברים טרנספורמציה שלמה שבסופה הופכים לישויות גבוהות יותר מאדם רגיל.

"פליאו" של סינים

תזונה ואורח חיים בסגנון פליאו המנסים לשחזר את אורח החיים של האדם הקדמון מתאפיינת בצמצום עד הימנעות מדגנים, ושיטות תזונה דומות כגון "אפס-פחמימות" או תזונה קטוגנית תופסים תאוצה המגובה במחקרים המצביעים על מניעת מצבים רפואיים שונים, ביניהם בעיות נוירולוגיות ומטאבוליות שונות. מפליא אולי לגלות שכמו לא מעט מנהגים הרווחים כיום, גם לגישות אלו המציעות הימנעות מדגנים קיימות מקבילות בעולם העתיק. בכתבים סיניים מהמאות הראשונות לספירה ישנו עיסוק במושג הנקרא Bi Gu 辟穀 – הימנעות מדגנים¹. טענה שעולה מהכתבים היא שאפילו אחרי צום של 100 יום יש צורך בצום של 30 ימים נוספים, זאת על מנת לנקות קרום רירי שמצטבר על גבי האיברים הפנימיים כתוצאה מאכילת דגנים. אותו קרום חושף את האיברים למחלות, ועל כן יש להמנע מאכילת הדגנים על מנת לנקות את הגוף.

מעניין לראות שלהמנעות מדגנים שהומלצה בטקסטים דאואיסטים השלכות נוספות, חברתיות וכלכליות מעבר לאלו הרפואיות. עם הפסקת צריכת הדגנים פוחת גם ההכרח שבמסחר, בכסף ובחקלאות הנדרשים להשגת הדגנים, ולמעשה ישנה הפחתה משמעותית בצורך להיות במגע עם החברה. הפחתה בצרכים החברתיים והכלכליים סייעו בידי איש הדאו, השואף להתנתק מהחברה האנושית לפתח לו עולם רוחני משלו. עוד היבט להמנעות מדגנים הוא הפחתה בתדירות האכילה. בשל המבנה הפחמימתי של הדגנים, נוצר צורך באכילה לפחות 3 פעמים ביום כדי לשמור על רמת סוכר יציבה בדם. לעומת זאת, עם השינוי בתזונה מתאפשרת לאדם הסתפקות בארוחה אחת בלבד ביום. לכן לפי הדאואיזם הקלאסי צריך להמנע מתזונת האנשים הרגילים, ולעבור לתזונה של אדם החי בטבע, בהרים. תזונה כזו משלבת שורשים שונים וצמחים אדפטוגניים המהווים מזון מאוד מרוכז, כזה שמאפשר לדאואיסט לאכול פחות ולפנות את הזמן והמשאבים למדיטציה.

Gui, Gu ופתגונים חיצוניים

רעיון נוסף הקשור בניקוי אשר הופיע תחילה ברפואה הסינית העממית ובגישות רפואיות דאואיסטיות הינו הופעת מחלות הניגרמת בהשפעת שדים אשר נקראו Gui. מקור נוסף למחלות היה רעלים מסוג Gu, שהם רעלנים אשר יוצרו על ידי טכניקת רקיחה מיוחדת והיו קשורים בדרך כלל בנסיונות התנקשות או בפגיעה בבריאות של אנשים שנואים במיוחד². רעלים אלו היו אמורים לפגוע  בגופם של הקורבנות אט אט ולהזיק להם נפשית וגופנית. הטיפול בגורמי מחלה אלו כלל טקסים, תפילות, שימוש בדיקור ובצמחים.

עם הזמן ההתנסחות בכתבים הפכה יותר "סטנדרטית" באופן שמזכיר את השפה הרפואית המוכרת לנו כיום. במקביל, גורמי המחלה הרוחניים (המופיעים אף היום בתרבות הסינית) הפכו לפתוגנים סביבתיים כגון חום, חום קיץ, קור, יובש, לחות ורוח. ברוח התפיסה הקונפוציאנית-ליגאליסטית אשר עם השנים קנתה לה אחיזה גם ברפואת הצמחים, ניתפסו הפתוגנים ככוחות זרים המאיימים על הגוף המשול למדינה, והרפואה משמשת כאמצעי להדוף פולשים אלו ולהגן על הגוף.

אסכולת הריקון

החל מן האלף השני לספירה, בעיקר בזמן שושלות JIN וYUAN, פעלו ארבעה רופאים מפורסמים הנחשבים למייסדי ארבע אסכולות מרכזיות של הרפואה הסינית. שלושת הראשונות הן רכות יותר: אסכולת קירור, אסכולת חיזוק טחול-קיבה ואסכולת הזנת ה-Yin.

הרופא האחרון, זאנג קונג-ז'נג (Zhang Cong-Zheng) פיתח אסכולה קשה יותר הנקראת אסכולת הריקון². ז'אנג גרס כי רוב המחלות נגרמות על ידי פתוגנים אותם הגוף נוטה לאגור ולבסוף נפגע מהם, ועל כן יש צורך בהוצאתם מן הגוף. הוא עסק בששת הפתוגנים המוכרים בעולם הרפואה הסינית, אך הציג אותם כבעלי ביטוי שמיימי וארצי. הביטויים השמיימיים הם: רוח, קור, חום-קיץ, לחות, יובש וחום. הביטויים הארציים הפתוגנים הם: ערפל, טל, גשם, ברד, קרח ובוץ.

דבר נוסף שקונג-ז'נג הזהיר מפניו הוא עודף בטעמים, ולאו דווקא מפני עודף בטעם המתוק כפי שעלולים לחשוב, אלא עודף של כל אחד מן הטעמים על פני האחרים. אכילה לא-מאוזנת המדגישה את אחד הטעמים, עלולה ליצור עודף בסוג הצ'י הקשור באותו הטעם, עודף שיהיה צורך לסלקו.

שלושת טכניקות הריקון:

קונג-ז'נג הציג שלוש טכניקות ניקוי, כשכל אחת מהן מהווה אב טיפוס לטכניקות משנה רבות:

1. הזעה: בתוכה נכלל כל מה שכולל הוצאה של פתוגן מהעור החוצה. טכניקות נוספות הנכללות בקטגוריה זו הן שימוש בצמחים, מוקסה, דיקור, עיסוי, אידוי של הגוף, שטיפה של הגוף ותרגול גופני הגורם להזעה.
2. הקאה: במסגרת טכניקה זו ניכלל כל אמצעי טיפול המניע פתוגן ממרכז הגוף דרך איזור החזה, המחמם העליון והראש. טכניקות נוספות הנכללות בקטגוריה זו הן דימוע, ריור ועיטוש.
3. ריקון: כוללת את כל הטכניקות המניעות פתוגנים מטה ומעודדות אותם להיות מופרשים מפלג הגוף התחתון. כוללות שלשול, שיתון ושחרור גזים.

סיכום זה מציג את החלק הראשון

המאמר מבוסס על החלק הראשון הרצאה מכנס "ברא" בהרצאתו של אייל שפרינגר בכנס ברא בנושא ניקוי, שנת 2017.

המרצה:

אייל שפרינגר, מייסד האתר, מטפל, מרצה וחוקר גישות טיפול מסורתיות. בעל תואר שני במחקר של רפואות מזרח אסיה. יוצר ומלמד את קורס התזונה למטפלים על פי שיטת TEF, ואת קורס "שירת הדם"-קורס ללימוד ניתוח בדיקות דם בגישה משולבת. ממחברי הספר בישולחיים – תזונה למטופלי סרטן.

מוזמנים להצטרף אלי בעמוד האינסטגרם ובקבוצת תזונה ורפואה מסורתית בפייסבוק או להאזין לי בפודקאסט "רפואה מהותנית" בערוצי ה Spotify וה YouTube

מוזמנים להצטרף אלי ל"זרם" וליהנות משפע של ידע עמוק ומשנה חיים בנושא תזונה ורפואה מסורתית.

הפניות ומראי מקום:

1.  https://www.jcm.co.uk/zhang-congzheng-and-the-attack-and-drain-school.html,

   –https://www.philadelphia-acupuncture.com/zhang-zi-he-school-of-attacking-and-purging/

   -Shawn, Arthur. 2009. "Eating Your Way to Immortality, Early Daoist Self-Cultivation Diets" Journal Of Daoist Studies 2

2. https://classicalchinesemedicine.org/gu-syndrome-in-depth-interview-with-heiner-fruehauf/

לעיון נוסף:

מזונות מלחלחים לתמיכה במטופלי סרטן

מומלצי החודש

אורז שמונת האוצרות

הזמן קצר והצ'אקרות מרובות – פודקאסט "רפואה מהותנית" יוצא לדרך

ג'ינג: האוצר שאנו כלל לא מכירים – סרטון