טיפול בהיפותירואיד ראשוני (תת פעילות של בלוטת התריס) באמצעות תזונה סינית-מקרוביוטית
אייל שפרינגר
הטיפול בתזונה במגוון מצבים על פי שיטת TEF וביניהם בהיפותירואיד, מבוסס במידה רבה על עקרונות התזונה הסינית והתזונה המקרוביוטית. גישות טיפוליות הקרובות רעיונית זו לזו. העיקרון המרכזי במקרוביוטיקה הינו סיווג התופעות ברמת ה YANG/YIN.
התזונה הסינית המהווה אחת מטכניקות הטיפול של הרפואה הסינית, ומכירה ברעיון ה YANG/YIN כבסיס לאבחנה וטיפול בדומה לגישה המאקרוביוטית. עם זאת הרפואה הסינית עושה שימוש במודלים מורכבים נוספים, דוגמת מודל חמשת השינויים (WU YUN) ששת האקלימים והשכבות (LIU QI) או 12 האיברים.
הטיפול התזונתי המסורתי, מבוסס על הרעיון כי גוף האדם נימצא בשינוי מתמיד של פירוק ובניה. על ידי תזונה מתאימה ניתן ליצור שינוי הדרגתי בכל רמות הקיום, מרמת הצ'י דרך רמת הדם, ועד לרמת האיברים והקונסטיטוציה, הJING של המטופל.
היפותירואידזם כמצב Yin
היפותירואידיזם (תת פעילות של בלוטת התריס) הינה מחלה בה המטופל מציג תמונה של מחסור בYANG ועודף יחסי בYIN. הסימפטומים הייניים של היפותירואיד כוללים: השמנה, חוסר מרץ, חוסר חשק מיני, גויטר, כלומר הגדלת בלוטת התריס, פגיעה בצמיחה והתפתחות אצל ילדים, קרטיניזם אצל יילודים, פגיעה בפוריות נשים, תחושת קור, חילוף חומרים איטי, עצירות, אנמיה, ולחץ דם נמוך.
סקירה מהירה של ספרי נטורופתיה או אתרי אינטרנט העוסקים בהיפותירואיד מגלה אסטרטגיית טיפול המוצגת במונחים של עשה ואל תעשה, כאשר בקטגוריית העשה, מסודרים אותם רכיבי מזון העשירים ביוד ובמינרלים נוספים אשר חיוניים לתפקוד הבלוטה, וברשימה האל תעשה, מוצגים אותם מזונות גויטרוגניים אשר על פי שמם פוגעים ביכולת הבלוטה לייצר את הורמון הטירוקסין.
המאקרוביוטיקה והתזונה הסינית מציעות נקודת מבט שונה המכילה בתוכה את רשימת ההנחיות המקובלות כיום, ומשלבת אותן במסגרת הרחבה יותר של מודל ה YANG/YIN.
מאמר זה יאחד את שתי נקודות המבט הללו וידגים כיצד הגישה החומרית המבוססת על הרכב המזון משתלבת בתוך התפיסה הרחבה של רפואת המזרח.
הבנת איכות Yin או Yang של מזונות באמצעות צמחי מרפא דומים
המאקרוביוטיקה מגדירה חומרים כYIN או YANG על פי השפעתם על הגוף. רכיבי מזון מחממים יוגדרו כYANG, ורכיבי מזון מקררים כYIN. מזונות YANG מחממים יהיו נוקשים, כבדים, עשירים יותר במלחים ומינרלים, חלבון או פחמימות מורכבות, צבעם לרוב יהיה כהה, ומקורם קרוב לקרקע או אף מתחת לקרקע.
האיכויות וההשפעה הטיפולית המיוחסת למזונות Yang מקבילה לתכונותיהם צמחים מחממים, מחזקי צ'י וYang כגון: DANG SHEN, TAI ZI SHEN, REN SHEN,ROU GUI,FU ZI.
מזונות YIN מקררים יהיו רכים יותר, מימיים, קלים, עניים יחסית במלחים ומינרלים, עשירים יותר בויטמינים מסיסים במים, ובסוכרים פשוטים, צבעם לרוב יהיה בהיר, ומקורם גבוה מעל הקרקע. מזונות אלו יהיו מקבילים לצמחים מקררים, מפזרים, מרגיעים ו/או מלחלחים כגון: JU HUA, JIN YIN HUA, SANG YE , DAN ZHU YE,FU XIAO MAI.
היוד כמרכיב Yang
ליוד תפקיד מפתח בתפקוד בלוטת התריס וייצור ההורמון טירוקסין. צבעו של היוד כהה, הוא משתייך ליסודות ההלוגנים הנוטים ליצור גבישים. במגע של העור עימו חשים צריבה. מקורו של היוד באדמה ובמי הים, מקומות נמוכים. היוד נוטה להיות חסר בקרקעות גבוהות (במקרוביוטיקה מזונות המופקים רחוק מפני כדור הארץ נחשבים כבעלי השפעה יינית, ומזונות המופקים קרוב אל פני כדור הארץ הינם בעלי השפעה יאנגית). יוד במריחה חיצונית מעודד החלמת רקמות. לצריכת יוד תפקיד מפתח במניעת התפתחות סרטן שד (סרטן הנחשב YIN במקרוביוטיקה). כלל התכונות וההשפעות של היוד מציבות אותו כיסוד בעל השפעה מחזקת YANG.
מזונות גויטרוגניים המפריעים לתפקוד הבלוטה
רכיבי מזון מסוימים מעכבים את השימוש ביוד בבלוטת התריס, וייצור הורמון הבלוטה, הטירוקסין. השפעה זו עוזרת להגדיר את מרכיבי המזון הללו כמזונות מקררים או ייניים. בקבוצה זו נכללים מספר מזונות:
ירקות ממשפחת המצליבים: קבוצת צמחים חד או רב שנתיים, אשר זכו בשמם בזכות מבנה עלי הכותרת של פרחיהם המזכיר צורת צלב (או את צורת בלוטת התריס בעלת 4 האונות). מזונות אלו מכילים מספר חומרים הנקראים גויטרוגניים, חומרים המפחיתים את יכולת הבלוטה להשתמש ביוד, וגורמים להיפר פלזיה של תאי הבלוטה עד ליצירת זפקת-גויטר. בין חומרים אלו נכללים תיוגליקוזידים,פרכלורטים, ותיוציאנטים.
בקבוצת המזונות ממשפחת המצליבים נכללים כרוב לסוגיו, כרובית, ברוקולי, כרוב ניצנים, חרדל-זרעים ועלים, רוקט, גרגיר נחלים, צנון צנונית ולפת על זרעיהם, קולרבי, צמח המרפא ילקוט הרועים ועוד מספר צמחי בר ישראלים היכולים לשמש למאכל אדם.
נקודה מעניינת שיש להאיר היא שהבישול מפרק חלק מחומרים אלה ומפחית את השפעתם הגויטרוגנית, וככל שהבישול יסודי יותר כן ייטב. כיום רווחות בציבור גישות המדגישות את שימוש במזון צמחי לא מבושל (RAW). גישות כאלה למעשה מתעלמות מהעובדה שהכרוב או חרדל הבר הממוצע לא מעוניינים שננגוס מעליהם, ולכן טעמם מעט מריר וחריף, הם מכיל חומרים גויטרוגניים שכנראה משמשים כדרך התגוננות של הצמח כנגד אותם המבקשים את נפשם.
עמים בעלי תרבות קולינרית רציפה יחסית דוגמת הסינים והיפנים, ועוד מספר עממים שאינם נמנים על בני התרבויות האירופאיות ושלוחותיהן, מבינים את הצורך לבשל את מזונם, וזאת כדי להימנע מפגיעת החומרים הגויטרוגניים שבמשפחת המצליבים, או רעלנים אחרים שהצמחים נושאים עימם דוגמת הסולנין במשפחת הסולניים, החומצה האוקסאלית שבתרד בעלי הסלק ולוף הבר, ועוד מספר מזונות הדורשים בישול.
מזונות נוספים בעלי אפקט גויטרוגני הם צנוברים, פיסטוק ,שורש הקסווה (MANIHUT ESCULANTA ממנו מייצרים טפיוקה), אגסים ופולי סויה על מוצריהם. מזונות אלו עונים להגדרה של מזונות לחים או קרים, המכבידים על ה SP YANG ועל ה KID YANG . אחרון חביב מקרב המזונות הוא הדוחן המכיל חומרים גויטרוגניים במינון נמוך.
גורמים נוספים התורמים להיווצרות היפותירואיד
גורמים נוספים להיווצרות היפותירואיד מצביעים על הקשר העמוק בין האדם והסביבה בה הוא חי, ועל השפעת בריאות הסביבה על בריאותו של האדם.
דישון קרקעות בחנקות, או מזון הגדל על קרקעות שעברו חקלאות אינטנסיבית, גורם למחסור ביוד במזון. מזון המדושן בדישון כימי זה הינו עסיסי, צומח מהר, עשיר בנוזלים ועני במינרלים ועל כן נחשב כ YIN יחסית.
גורם נוסף למחסור ביוד בקרקע הינו כריתת עצים באזורים מיוערים. בשנות ה60, תושבי אזורים מסוימים בברית המועצות החלו לוקים בהיפותירואיד לאחר כריתה משמעותית של יערות האזור, מספר שנים קודם לכן. התברר כי העצים הגבוהים בעלי העלווה הצפופה, אשר צמחו באזורים אלו, לכדו רסיסי מים ואבק עשירים ביוד, אשר נישאו ברוח מאזורים הקרובים לים הנמצא במרחק אלפי קילומטרים. העלווה הנושרת העשירה את הקרקע באותם איזורים ביוד. עם כריתת העצים, נעלמה המלכודת הטבעית ללכידת יוד מהאוויר, ותושבי האזור החלו ללקות בהיפותירואיד.
דוגמאות לגורמים גויטרוגניים ייניים נוספים הינם תרופות וחומרים כימיים דוגמת הפלואוריד המוסף למי השתייה ולמשחות השיניים. גורמים נוספים הפוגעים בייצור הטירוקסין, הורמון הבלוטה הם אסטרוגן, ליתיום, דופמין וחוסמי בטא- לכולם השפעה מלחלחת, מקררת, או מרגיעה מסוג Yin.
מצבים גופניים העלולים לכלות את היאנג גורמים וקשורים אף הם בהיפותירואיד: פעילות גופנית מאומצת, אקלים קר, הנקה, הריון, גיל מבוגר ,עקה{STREES}, ואנמיה. גם כמויות עודפות של יוד בתזונה עלולות להביא במקרים מסוימים לדיכוי הבלוטה, משל ל YANG קיצוני היוצר לבסוף את ה YIN.
מקורות ליוד
היוד נמצא כמינרל באדמה, ונישטף אל ים, על כן שכיחות היוד רבה יותר באזורים נמוכים, ומקומות הקרובים אל הים (מהם מפיקים מזון בעל אופי YANG). המזונות העשירים ביוד כוללים עלים ירוקים, עלי לפת, עלי חרדל, כל האצות אך במיוחד קלפ (KELP) ודולס (DULSE), שום, דלורית, מלפפון, אוכמניות, דגי ים ומלח ים אמיתי. חשוב לציין כי חלק מאותם מזונות עשירים ביוד הינם גויטרוגניים.
השימוש באצות כמקור ליוד ומינרלים
אצות הינן מזון בעל אופי YIN. הן נחשבות מקררות, מלחלחות ומרככות התקשויות בגוף. עם היותן מזון ייני, האצות מכילות יוד, מרכיב יאנגי בכמויות גדולות. בישול ממתן את איכותן המקררת ומדגיש את האפקט היאנגי של היוד ושל המינרלים הנוספים אשר הן מכילות.
צריכת היוד המומלצת כיום לאדם היא בין 300-150 מיקרו-גרם ליום אותם ניתן להשיג בכמות זעומה של 0.05 גר' אצות. כמות זו מעוררת תמיהה כאשר נוכחים כי תזונה יפנית ממוצעת מכילה כ40,000 מק"ג יוד ליום וכי משפחה יפנית מוציאה לחודש יותר מ50$ על קניית אצות.
התשובה נעוצה כנראה בשילוב המנצח בתזונה האסייתית והיפנית בפרט של מזונות גויטרוגניים כדוגמת טופו, מיסו ושאר מוצרי סויה, ירקות ממשפחת המצליבים כדוגמת צנון דייקון (יפני) ואבקת ווסאבי (קרובה לחזרת), לצד מזונות עשירים במיוחד ביוד כדוגמת אצות דגים ופירות ים. השילוב בין סוגי מזונות אלו מאפשר איזון בין מרכיבים גויטרוגניים ומרכיבים עשירים ביוד, ועוזר ליצור את אחת ממסורות התזונה הבריאות ביותר הידועות כיום המצמצמות סיכוי לסוגי סרטן שונים, ושאר מחלות ניווניות הנפוצות בימינו. השילוב בין מזונות אלו היוצר איזון ממחיש את הצורך להבין מסורות תזונה עתיקות לעומק ואת הזהירות המתבקשת בייבוא של פריטי מזון בודדים ושילובם בתוך סדר תזונתי שהינו זר להם.
עקרונות כללים של תזונה המתאימה למצבי היפותירואיד
לאור האמור לעיל ננסה לשרטט את התזונה המתאימה לתמיכה במטופלים עם היפותירואיד ראשוני:
בישול: על המזון להיות מבושל ביסודיות. הבישול הופך את המזון ליאנגי יותר ומפחית את כמות החומרים הגויטרוגניים במזון.
רכיבי המזון
דגנים: 40%-50 מהמזון יהיה מבוסס על דגנים מלאים המהווים את החלק היאנגי של המנה. הדגנים היאנגיים הם המומלצים ביותר: כוסמת קלויה בראש ובראשונה, ובנוסף: שיפון, כוסמין, אורז מתוק, אמרנט וקינואה. יש להשתדל להימנע מתירס וחיטה שהינם בעלי השפעה YIN.
קטניות: יש להעדיף את הקטניות הקטנות והכהות הנחשבות לבעלות ההשפעה היאנגית ביותר. החשובות ביותר הן שעועית האזוקי המייבשת לחות ומחזקת את ה KID YANG, על ידי תמיכה בבלוטת יותרת הכליה. חשוב לצמצם משמעותית סויה ומוצריה דוגמת טופו, טמפה ונאטו המקררים ומחלישים KID YANG, גם אחרי בישול.
ירקות: מהוים כ35% מנפח המזון. ירקות החורף דוגמת בצל, שום, גזר, גזר לבן, שורש פטרוזיליה ושורש סלרי מחזקים את צ'י הכליות הקשורות באיכות המים. דלועים למיניהם בונים אדמה. בניית איכות המים והאדמה המופיעות בתפיסות בבסיס הרפואה הסינית, מאפשרת יציבות ובניית ציר המרכז, אשר בלוטת התריס שייכת אליו.
מומלץ להימנע מירקות ממשפחת המצליבים כולל ירקות שורש ממשפחה זו שהוזכרו בתחילת המאמר. יש לצמצם גם ירקות בעלי אופי ייני שאינם מצליבים דוגמת ירקות סולניים-תפוח אדמה, עגבנייה, חציל וגמבה, וירקות קיץ מקררים דוגמת מלפפון, עלי סלק ומנגולד.
מוצרים מהחי: ניתן ורצוי לאכול כמויות קטנות מידי יום של חלבונים מהחי בצורת דגי ים, עוף, בקר ובמיוחד בשר כבש, רצוי אורגני (הנחיה המעוררת פלצות בעולם המקרוביוטיקה ותיאבון בעולם התזונה הסינית). לאיברים פנימיים השפעה מחממת במיוחד אך יש לצרוך מהם במתינות ובמיוחד בעונות הקרות.
תבלינים: ניתן להשתמש במתינות בתבלינים, כאשר הטעם המלוח הינו הראשון במעלה. הטעם המלוח המיוחס לאלמנט המים הינו למעשה טעם מחמם, המדגיש את ציר המים-אש, כפי שהטעם המר המיוחס לאלמנט האש למעשה מקרר ומנקז את האש כלפי מטה.
נשתמש במלח ים אטלנטי, אבקת אצת נורי טחונה, גומזיו (תערובת של סומסום ומלח), משקה יאנו (משקה מחמם מתבלינים וקטניות), תבלין אומבושי (שזיף כבוש דומה ל WU MEI), ותבלין שויו-קומבו המבוסס על אצת קומבו.
ניתן לשלב תבלינים נוספים בכמויות קטנות, ביניהם ג'ינג'ר יבש,קינמון, גלנגל (GAO LIANG JIANG), דפנה, זרעי חילבה, מוסקט, הל, פלפל ופלפל אנגלי. יש לצמצם את השימוש בפירות למינימום, להעדיף את הפירות מבושלים, תוך הימנעות משימוש מכאלה שמקורם באקלים טרופי, ושטיבעם לרוב הוא קר ולח, או מוצרים טרופיים אחרים דוגמת קפה וקקאו, המתישים את YANG הכליות.
סיכום:
השימוש בתזונה היאנגית במצבי היפותירואיד, מאפשר אספקת יוד החיוני לפעילות הבלוטה, בשילוב ויטמינים ומינרלים נוספים אשר לא נדונו במאמר זה דוגמת תירוזין, ויטמין A,D,F,E, סלניום ואבץ. התזונה מסוג YANG, תומכת בפעילות בלוטות הורמונאליות נוספות המשפיעות על מצב היאנג בגוף וקשורות בבלוטת התריס, דוגמת הלבלב ויותרת הכליה. תזונה יאנגית כזו מצמצמת ומפחיתה את הסימפטומים הנלווים להיפותירואיד דוגמת עייפות והשמנה.
הטיפול במטופלים הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס מדגים בצורה יפה את השילוב המוצלח בין שיטת הטיפול המקרוביוטית והתזונה הסינית, ומציג דרך בעלת חן והגיון פנימי, המבוססת על הבנת איכות הצ'י שנושא עימו המזון בנוסף להרכבו הכימי. שני המתכונים שנבחרו לסיום המאמר מדגימים שתי דרכים לשימוש באצת קומבו כתבלין. הדרך האחת נגזרת מהמקרוביוטיקה ומתמקדת בהקניית איכות YANG לאצה, על ידי שימוש בזמן בישול ארוך ובטעם המלוח, תוך התייחסות לכליות. השימוש בדרך הסינית מדגים את דרך העיבוד של האצה המתאימה לאבחנה מבדלת יותר ספציפית במקרה זה.
מתכון סיני: אצת קומבו חמוצה לטיפול בהיפותירואיד על רקע LIV QI STG
מתכון מקרוביוטי-שויו-קומבו
עקרונות הטיפול המופיעים במאמר נותנים הצצה לעולם הטיפול באמצעות תזונה מסורתית, אך אין להסתמך עליהם כמקור מידע שלם לטיפול במצב זה
אייל שפרינגר, מייסד האתר, מטפל, מרצה וחוקר גישות טיפול מסורתיות. בעל תואר שני במחקר של רפואות מזרח אסיה. יוצר ומלמד את קורס התזונה למטפלים על פי שיטת TEF ואת קורס "שירת הדם"-קורס ללימוד ניתוח בדיקות דם בגישה משולבת. ממחברי הספר בישולחיים – תזונה למטופלי סרטן.
האם המאמר עניין אתכם? רוצים להמשיך ללמוד איתי? מוזמנים להשאיר פרטים כאן
מוזמנים להצטרף אלי בעמוד האינסטגרם ובקבוצת תזונה ורפואה מסורתית בפייסבוק או להאזין לי בפודקאסט "רפואה מהותנית" בערוצי ה Spotify וה YouTube
