להדליק את האגני- על ארבעה מצבי העיכול בראי הרפואה ההודית
מאת גליה עזרן
בתמונה: ג'ינג'ר טרי, מלח סלעים ולימון- ממריץ את העיכול ומומלץ לטיפול בMand agni
האם אתם עצבניים כשמודיעים לכם שהארוחה מתעכבת? האם אתם עייפים לאחריה? או שמא אתם בעיקר עסוקים בהתמודדות עם הגזים הנלווים…? הרפואה ההודית (האיורוודה) מונה ארבעה מצבי עיכול, ומציעה מגוון פתרונות עשיר לאיזונם.
על טיפוסים וסוגי עיכול
הרפואה ההודית, האיורוודה (ידע החיים) הנה רפואה בת 3500 שנה.
בבסיסה התאוריה האיורוודית עומדים חמישה יסודות המרכיבים שלוש דושות (נטיות) המתבטאות בגוף האדם:
ואטה Vata (מורכבת מיסודות האוויר + החלל)- איכויותיה הן: תנועה, קלילות, קור, יובש. באדם, Vata עשויה להתבטא כקלילות, רזון, נטייה לחרדות, לגזים במערכ העיכול ונפיחות.
פיטה Pita (מורכבת מאש + מים)- איכויותיה הן: חום, חדות, תנועה ושריפה. באדם יכולה הPita להתבטא כנטייה לכעס, חמימות, ולחום במערכת העיכול.
קאפה Kapha (מורכבת מאדמה + מים)- איכויותיה הן: נייחות, איטיות, לחות, קור, כובד. באדם, Kapha יכולה להתבטא בעיכול איטי, כבדות, אך גם ברכות ואופי רך ונעים.
לכל אחת מן הדושות הנ"ל אפשרות לצאת מאיזון, ועל ידי כך לפגוע בדרכים שונות באיזונה של האגני- אש העיכול.
האגני- אש העיכול שהיא אש החיים…
ברפואה ההודית וברפואות המסורתיות בכלל, קיים רעיון העוסק בקיומה של 'אש' החיונית לתהליכי העיכול וחילוף החומרים. ההודים מכנים אש זו בשם 'אגני' Agni. האגני שוכנת במעי הדק. היא מעיין להבה מטאפורית השוכנת בקרבנו מיום הולדתנו עד יום מותנו. האגני היא האיכות המעכלת והחמה בגוף, אשר מתבטאת באופן פיזי בקיומם של אנזימי העיכול. תכונותיה של האגני הן: חום, יובש, חדות, קלות, זעירות. תכונות אלו מאפשרות לאגני להגיע לכל מקום, ממקום מושבה בחמימותו של המעי הדק. האגני אחראית על תחושות שמחה, על הוצאת דברים לפועל ולמעשה ניתן להתייחס אליה כ'אש החיים'.
האגני בתרבות ההודית
'אגני' הנה המילה הראשונה הפותחת את ארבע הוודות (= כתבי הקודש המרכזיים בהינודאיזם), דבר המדגים את חשיבותו הגדולה של מושג זה. כל טקס וודי מתחיל בהעלאת מנחות לאל האגני- האל המעכל את המנחות, מתווך ומעלה אותן הלאה לאל העיקרי עבורו מיועד הטקס. בדומה לכך, האגני, ה'אל' בתחתית הבטן שמח למנחות של חום, המאפשרות לו לתווך את מתת המזון לשאר אברי הגוף. לכן המזון המוגש הנו לרוב מזון מבושל. ניתן לאמר כי אין בגופנו פעולה מנטאלית או פיסית בה האגני לא משתתפת.
תפקודיה של האגני
לאגני מספר תפקודים בשמירה על חיוניותו של הגוף. היא אחראית על:
* שמירה על טמפרטורת גוף תקינה
* איכות הראייה
* מרקם עור יפה ובריא
* הזנת שמונה הרקמות
* חיסוניות- אוג'ס
* אומץ, בטחון, שמחה, התלהבות, הגשמה
* הארכת החיים.
פסולת מצטברת
האמה Ama , מושג נוסף מעולם האיורוודה, הנה הפסולת המטבולית הנוצרת בגוף כאשר האגני איננה פועלת במיטבה. 'אמה' הנה המקור למחלות רבות, באשר היא נוהגת 'לנדוד' ממערכת העיכול למערכות הגוף השונות. עודף אמה מתבטא בעייפות, עור חסר חיוניות, מיסוך מנטאלי, צואה שוקעת, חיפוי עבה בלשון. ניתן לראות כי תכונותיהן של האמה והאגני הנן הפוכות זו לזו: בעוד שהאמה הנה לחה, דביקה, קרה, שמנונית, צמיגית ומתבטאת בריח לא נעים, האגני הנה חדה, חריפה, בהירה ושורפת. כאשר ישנו עודף אמה בגוף, נרצה להגביר את האגני כך שתישרוף את האמה. העלאת האגני תתבצע בהתאם לקונסטיטוציית (=נטית גוף מולדת) המטופל.
האגני הנה גם יכולת העיכול המנטאלי. אמה גופנית יוצרת גם אמה בתודעה: כאשר האגני נוכחת נראה אומץ, חשיבה חריפה, הוצאת החלטות לפועל. כאשר האגני נחלשת והאמה עולה בגוף, נוכל לראות דכאון, קושי להניע מטרות בחיים, בחירות לא מיטיבות (לדוגמא משיכה לטעמים אשר ממשיכים ומגבירים את האמה, כגון משיכה לטעם המתוק, במקום למר או לחריף אשר יאזנו אותה).
הטיפול באיורוודה במצבים מעיין אלו נקרא Ama Pachana- 'לשרוף את האמה'. ניתן לגשת לטיפול זה משני כיוונים: הדרך הקלה יותר היא לגרום להגברת האגני בגוף, ועל ידי כך האמה נשרפת מאליה. הדרך המורכבת יותר היא לסלק את עודפי האמה מהגוף, ועל ידי כך האגני תידלק מחדש.
איזון וחוסר איזון של האגני באמצעות שלושת הדושות
מבין שלוש הדושות:
הואטה- יכולה להגביר אגני או להחלישה
הפיטה- יכולה להגביר אגני או להחלישה
הקאפה- רק מכבה את האגני (אך נחוצה כמובן, בצורה מאוזנת, לתפקודי החיים השונים).
כל הדושות משתתפות בעיכול. תהליך העיכול מדומה למים (קאפה) המבושלים בסיר המונח על להבה (פיטה) הבוערת הודות לחמצן סביבה (ואטה). כל אחת מהדושות יכולה להיות אחראית על הוצאת האגני מאיזון (החלשתה), ולכל אחת מהן הטיפול הרלוונטי להגברת האגני חזרה. הספרות מונה ארבעה מצבי אגני נפוצים:
1. Vishama Agni- אגני לא יציבה. נובעת מעודף אוויר- ואטה.
לאגני זו אופי לא סדיר ומשתנה. היא מתבטאת בתנודתיות לא צפויה, כגון עצירות ושלשול לסירוגין (אם יותר נטייה לעצירות מאחר והואטה היא איכות יבשה), נפיחות, גזים, תאבון משתנה, כאב בטן עוויתי, טחורים (עקב היובש והמאמץ להוציא), נטייה לסחרחורות כאשר לא אוכלים, גרגורי בטן, עייפות וחולשה לאחר האוכל. רבות מתופעות אלו מרכיבות את תסמונת המעי הרגיז, אשר יכולה להגרם אף היא עקב ואטה לא מאוזנת אשר פגעה באגני.
סימפטומים נלווים נוספים אשר נהוג לראות במצבי ואטה לא מאוזנת הינם: כאבי גב תחתון, מפרקים חורקים, עור יבש, חרדות, אינסומניה (נדודי שינה), סטרס, היפראקטיביות. האדם יהיה בעל עור כהה אפרפר והלשון תהיה יבשה עם חיפוי כהה. התשוקה המאזנת (הדרך לאזן את הואטה אשר פגעה באגני) תתבטא באכילת מזון חם, מטוגן, מתובל, ובאכילת בשר (כאשר האגני התאזנה).
2. Tikshna Agni- אגני חדה. נובעת מעודף אש- פיטה.
לאגני זו אופי מהיר וחם. היא תתבטא בנטייה לצואה רכה, לחומציות יתר, לצרבות, לשלשולים (אך במצבים מסויימים יכולה להיות גם נטייה לעצירות), לכיבים, לקוליטיס, לתאבון חזק שאינו מגיע לשובע, לחוסר יכולת לשאת רעב, להעדפה להרבה ארוחות ביום ולהרבה מזון בכל ארוחה, לרוגז כאשר מפספסים ארוחה ולנטייה להיפוגליקמיה (צניחת סוכר), לצמא מתמיד, להתרוקנות בטנית מהירה, ללשון וחך יבשים לאחר אוכל.
סמפטומים נלווים נוספים אשר נהוג לראות כאשר הפיטה לא מאוזנת הינם: חום כללי, מחלות עור, אקנה, בחילה מעודף חומציות, כאבים באזור הכבד, דלדול רקמות, נטייה לכעסים, לשיפוטיות, לתזזיתיות. גוון הפנים יטה לאדום והלשון תהיה בעלת חיפוי צהבהב. התשוקה המאזנת (הדרך לאזן את הפיטה אשר פגעה באגני) תהיה באמצעות אכילת מזון כבד וקר, אשר יתן למערכת זמן ואובייקט עליו תוכל לפעול אש העיכול, וכך לא יתאפשר לאש 'לחרוך את הכלי' בו היא מאוכלסת.
3. Mand Agni- אגני איטית. נובעת מעודף נוזלים- קאפה.
לאגני זו אופי איטי ועייף. היא תתבטא בעיכול אשר מכביד על המערכת וחוסם את הערוצים, בכבדות לאחר האכילה (אך גם ללא אכילה), בעיכול איטי ועייף, בתאבון נמוך, בחוסר רעב בבוקר, בשובע לשעות רבות, בנטייה לעצירות אך עם צואה רכה (במצבים מסויימים יכולים להיות גם שלשולים), בבחילות הנובעות מהעיכול האיטי אשר אינו מוריד את האוכל ב'צנרת'. סמפטומים נלווים אשר נהוג לראות כאשר הקאפה אינה מאוזנת הינם: ליחה, אלרגיות, תת תפקוד בלוטת התריס (היפותירואידיזם), בצקות, סוכר גבוה בדם, עודף משקל, יתר לחץ דם, עצלנות, עודף שינה, היאחזות, רכושנות, עייפות כללית. הלשון תהיה בעלת חיפוי לבן. התשוקה המאזנת (הדרך לאזן את הקאפה אשר פגעה באגני) תתבטא באכילת מזון חם, חריף, לעתים אף אלכוהול במידות מתונות.
4. Sama Agni אגני מאוזנת.
תתבטא בתאבון תקין, אשר שיאו בצהריים סביב השעות 10:00-14:00- הזמן בו החום בשיאו ובו מומלץ לקיים את הארוחה המרכזית עם החלבון. באגני זו תהיינה יציאות סדירות, משקל תקין, חיוניות, חיסוניות טובה, עור בריא, תודעה בהירה ותשוקה מאוזנת לכל אחד מהטעמים (חריף, מתוק, עפיץ, חמוץ, מלוח, מר- השלושה האחרונים במיוחד מחזקים את האגני).
אילו מזונות מאזנים את חולשות האגני השונות?
כאשר אנו ניגשים לתת צמחים ומזונות לטיפול באגני, קודם כל חשוב להקפיד שאלו יהיו חומרים שלאגני קל לעכל. בנוסף לכך כמובן ישנה חשיבות לאבחנה המבדלת מי מהדושות יצאה מאיזון והחלישה את האגני? (כיצד האדם מרגיש בזמן רעב? כיצד מרגיש לאחר האכילה? כיצד נראית הצואה? וכן הלאה).
על מנת לאזן את ה- Vishama Agni (האגני הלא יציבה, הנובעת מואטה לא מאוזנת) נרצה מזון חם, שומני וכבד. מתכונים נפוצים לכך הינם:
* קליית הזרעים כמון, שומר ואג'ואן עם מלח, ואכילה של כחצי כפית לאחר הארוחה. זרעים אלו מסייעים בהפחתת גזים.
* אכילת שום מוקפץ בגהי או בחמאה.
* שימוש מונע מסייע בהינג או אג'ואן.
על מנת לאזן את ה- Tikshna Agni (האגני החדה, הנובעת מפיטה לא מאוזנת) נרצה מזון קר, כבד ומתקתק. דוגמא למזון כזה היא דייסת בורגול מתקתקה המבושלת בחלב, מי ורדים ושמן קוקוס. כמו כן 'נקרר את המערכת' עם ירקות חיים בטמפרטורת החדר. מבחינת תיבול, ההעדפה תהיה להמנע מהטעמים מלוח, חמוץ, חריף ומתבליניים קרמינטיביים (משפרי עיכול), ולהעדיף תבלינים כגון כורכום, זרעי כוסברה, זרעי שומר והל אשר ממתנים את הפיטה. תרופה מפורסמת בהודו למצב זה היא ה- Kamadudha המורכבת מחומרים מקרקעית הים (פנינה, אלמוג, כונכיה, שבלול, אדמה) לצד זרעי שומר, מוסטה (Cyperus rotundus) וגומא הפקעים (Xiang Fu).
על מנת לאזן את ה- Mand Agni (האגני האיטית, הנובעת מקאפה לא מאוזנת) נרצה מזון מבושל, קל, מתובל, חריף.
* דוגמא למזון כזה היא עלים ירוקים מרירים או צנוניות.
* בכדי להגביר את אש העיכול מומלץ לאכול ג'ינג'ר טרי עם מלח סלעים ולימון לפני כל ארוחה.
* טיפול נפוץ נוסף הוא שתיית 'מי אגני'– הרתחה של שני ליטר מים ובישול כחצי שעה על אש (ניתן להוסיף צמחי מרפא בהתאם לידע)- את המים שותים לאורך כל היום במנות קצובות, המשקה נפוץ במסורת ההודית כ'שורף אמה'.
* מתכון נוסף הנהוג להגברת האגני במצב זה הוא בישול מי אורז לצורך שתיה (ביחס של כוס אורז בסמטי לבן אחת, על 16 כוסות מים)- מוסיפים לנוזל תבלינים (ג'ינג'ר, כמון, שמן זית, גהי, פלפל שחור) ומקבלים כך הזנה ועזרה לעיכול, מבלי לקבל ממש 'מזון'.
* שילוב תבלינים נוסף הידוע למצב זה הנו ה- Trikatu- פלפל שחור, פלפל ארוך (פּיפַּאלי- להשגה בחנויות תבלינים הודיות או אתיופיות) וג'ינג'ר יבש. טוחנים את התבלינים ואוכלים כרבע כפית לפני כל ארוחה, עם דבש או עם מים חמים.
* וכמובן, אחת התרופות הצמחיות הנפוצות ביותר לשיפור העיכול היא הטריפאלה Triphala הנפוצה לסייע בהנעת המזון, ונלקחת לפני האכילה.
הרצאתה של גליה נחתמה בהדגמה (וטעימה!) של מתכון מעולה המכונה 'באטר מילק'. את המשקה נהוג לשתות בסוף הארוחה והוא מסייע לבעיות רבות כגון שלשול, חוסר ספיגה, טחורים ועוד.
רכיבים:
1/3 יוגורט איכותי
2/3 מים
תבלינים מצמתים (אוספים) – ג'ינג'ר יבש, זרעי כוסברה, מוסקט.
אופן ההכנה:
מוזגים את הרכיבים לצנצנת אטומה היטב ומשקשקים לפני השתיה.
מודיפקציות (=התאמות) טיפוליות לדושות השונות:
לאיזון הואטה נוסיף למשקה: מיץ לימון/ זרעי כמון/ ג'ינג'ר/ אג'ואן/ מלח סלעים
לאיזון הפיטה נוסיף למשקה: סוכר/ מייפל/ סילאן/ הל/ זרעי כוסברה
לאיזון הקאפה נוסיף למשקה: פלפל שחור/ ג'ינג'ר/ דבש.
בתאבון!
(מומלץ, היה ממש טעים…)
ההרצאה הועברה על ידי גליה עזרן– מרצה ומטפלת ברפואה איורוודית, במסגרת 'מושב התזונה' של שיטת TEF בקונגרס הבינלאומי לרפואה סינית, ה 2015 ICCM.
ההרצאה הועלתה לכתב ע"י שרון בנרף– מטפלת המרכז ועורכת האתר.
לעיון נוסף:
למעבר למתכון בטטה מתוקה וגהי
למעבר למתכון קיצ'רי אביבי של מאש וגריסי פנינה
לעיון בפורמולת הצמחים טריפאלה Triphala לשיפור מערכת העיכול
מעוניינים בפרטים נוספים אודות סדנאות והרצאות אודות רפואה מסורתית? מרותקים אחר מתכונים ממטבחים מסורתיים? חושדים שהאגני שלכם חלשה מדי ורוצים לקבוע טיפול…? מוזמנים להירשם לניוזלטר החודשי שלנו.
