השקד ברפואת ארץ ישראל המסורתית

מאת: פרופ' זהרה יניב

נתחיל בקצת היסטוריה…

השקד המצוי גדל בארץ-ישראל מימי קדם ואף מוזכר במקרא פעמים אחדות. בני ישראל הורידו עמם למצרים "מזמרת הארץ…..נכאת ולט בטנים ושקדים" (בראשית מג: יא).
מקל אהרון פרח כאות מאלוהים "…ויצץ ציץ ויגמל שקדים" (במדבר יז: כג). בקהילות יהודיות מסוימות נוהגים להביא לבתי הכנסת בחגי האביב ענפי שקד פורחים, לזכר המטה המקראי שהוציא פרחי שקדים. גם הנביא ירמיהו ראה מקל שקד כסמל להגשמה מהירה: "כי שוקד אני על דברי לעשותו" (ירמיהו א, יא-יב).

במשנה ובתלמוד נזכר השקד פעמים רבות. מתוך המשנה לומדים כי השקד היה חשוב בתקופה ההיא כפרי למאכל, להפקת שמן, לרפואה ולהסקה. כאשר המטרה היתה הסקה, השתמשו בקליפות שקדים מרים או פגומים.

דיוסקורידס, הרופא הסיציליאני בן המאה הראשונה לספירה, כתב בספרו החשוב: "דה מטריה מדיקה" כי השקד, המכונה בפיו Amugdale , משמש לריפוי כוויות שמש, לזירוז הווסת, לשיכוך כאבי ראש, לריפוי פצעי מעיים, לריכוך הקיבה, לסילוק אבנים במעיים, לריפוי שיעול, דלקות ומחלות עור. בחלב שקדים, מרים וגם מתוקים, היו מרפאים מחלות עור. לפי דיוסקורידס גם שרף העץ וגם השמן המופק מזרעי השקד, משמשים לריפוי תחלואים אלה.

בוטניקה ארצישראלית על קצה המזלג

שקד מצוי, Amygdalus communis, (בערבית: לוז) הוא עץ נשיר ממשפחת הורדיים, הגדל בר בחורשים הים-תיכוניים בארצנו: בגליל, בגולן, בכרמל, בשומרון ובהרי יהודה. השקד הינו מהמקדימים לפרוח, ופורח באביב המוקדם (בחדשים פברואר ומרץ), בתפרחת וורודה לבנה יפהפיה וריחנית. הפרי הוא בית-גלעין וציפתו הירוקה שעירה. הזרע החום אכיל, הן טרי והן קלוי.

שקד מצוי-צמח מרפא בימי הביניים

עדויות רבות מימי הבינים מצביעות על גידול שקדים באזורי ארץ-ישראל השונים, כולל באשקלון, בעבר הירדן, ביפו, בצפת, בעכו, ובירושלים. אינפורמציה רבה ניתן למצוא בספרו של אפרים לב: "סממני המרפא של ארץ ישראל וסביבותיה בימי הביניים". בין שאר העדויות, מצביע דר' לב על תכשיר העשוי מסוכר עם שקדים, ששימש בירושלים במאה ה12 לריפוי.
אסף הרופא ממליץ על שמן שקדים לחיזוק הלב ולריפוי תחלואי מעיים, משום שהוא חם בהשוואה ליתר השמנים. שמן שקדים מרים מומלץ לכאבי ראש, לכאבים כללים ולשיעול. בנוסף ממליץ אסף הרופא על טיפול בשמן בבעיות נשימה, באבנים בכליות, בסתימות בדרכי השתן, בהגברת כוח הגברא ובמחלות נשים.

שקד מצוי ורפואת הרמב"ם

בספריו של הרמב"ם מוזכרים השקדים כאמצעי טיפול בתחלואים רבים. שקדים ושמן שקדים הינם משלשלים, ומומלצים כתרופה לעצירות. בנוסף הם מהווים מרכיב בתרופה המזככת את הדם ומחזקת את הנפש. הם משמשים מרכיב גם בתרופה המכונה: ה"אטריפאל הגדול". תרופה זו מחזקת אברים, מעכבת את הזקנה ועוזרת במשגל. שקדים הומלצו גם לשיפור השינה ולחיזוק הקיבה והכבד. שקדים מרים כתושים בדבש שימשו בהמלצת הרמב"ם לחבישת נשיכות של כלב שוטה.

השקד במסורות הרפואה העממית

ערביי ארץ ישראל מכינים מי שקדים מתוקים בתערובת שמן זית להסרת כתמי לידה, בעיקר במריחה על הפנים.
יהודי תימן עשו בשקד שימוש חיצוני לטיפול בשטפי-דם ושימוש פנימי- לטיפול באבנים בכליות ובטחול וכן בכאבי גרון ובשיעול.
יהודי עירק כינו את עץ השקד בשם לוז. לאחר שמבשלים שקדים טחונים במים, משמשים המים לטיפול בתבלול העין. כדי להרבות את החלב לאם המניקה מומלץ לה לאכול תערובת של שקדים טחונים, חלב וסוכר. בשמן שקדים מטפלים בדזינטריה, בכאבי אזניים ואף להקלת צירי לידה!
יהודי טוניס משתמשים בשמן שקדים כמשחה לטיפול בעור יבש בעיקר אצל ילדים ותינוקות.
יהודי מרוקו נותנים עדיפות לשרף העץ. הם מכינים ממנו סממן קטורת בדומה ללבונה. כמו כן לועסים את השרף, בדומה למסטיק, לחיזוק השיניים ולמניעת עששת.

שימושים ברפואה מודרנית

שקדים מרים מכילים חמר רעל- אמיגדלין, המכיל חומצה ציאנית. אמנם בכמות קטנה, אך אכילת כמות של כ 10 שקדים מרים לילד עלולה להיות מסוכנת.

שקד – מחקרים עכשווים

כולסטרול גבוה: מחקרים באדם ובבע"ח מדווחים כי שקדים שלמים יכולים להוריד את סך הכולסטרול ואת רמת הכולסטרול "הרע" (LDL) ולעלות את רמתו של הכולסטרול ה"טוב" (HDL). המחקרים נערכו הן בנבדקים בריאים והן באנשים בעלי רמות גבוהות של כולסטרול, וכן באנשים הסובלים מסוכרת. המחקרים היו מבוקרים- כלומר הכילו קבוצת ביקורת. לא ברור מהי הכמות האפקטיבית הנדרשת.

ההרכב התזונתי של השקד ראוי לציון: הוא עשיר בחומצות שומן רב בלתי רוויות ועני בחומצות שומן רוויות, אשר פחות רצויות לאדם. הוא מכיל סיבים,פיטוסטרולים וחלבונים.בנוסף מכיל חמרי מזון החשובים לפעולת הלב כגון: ארגינין, מגנזיום, נחושת, מנגן, סידן ואשלגן.

בנוסף לסגולות הקשורות להורדת כולסטרול ולהגנה על מצב הלב, משפיעה אכילת שקדים לטובה, על פי מחקרים חדשים, גם על חולי מחלות ניווניות כרוניות.

חרדה בקרב חולים סופניים: קיימות עדויות מדעיות, לא ברורות דיין, לטענה כי שקדים מפחיתים חרדה בחולים במחלות סופניות המתמודדים עם כאבים פיזיים ופחדים רגשיים.

אלרגיה: אלרגיה לשקדים היא תופעה נפוצה, היכולה להוביל לתגובות קשות. שקדים נמצאים ברשימת שמונת המזונות העיקריים הגורמים לאלרגיה של ארגון הבריאות העולמי. לעיתים רגישות לשקדים מופיעה במקביל לרגישות לסוגי אגוזים אחרים.

השקד במאכל ובמשקה

פרי השקד נאכל לעתים בעודו ירוק וטרי על זרעו. זרע השקד הבשל נאכל בכמה אופנים: יבש לא קלוי, קלוי, מטוגן ומומלח. הוא משמש גם בתעשיית המרציפן והשוקולד. את השקד טוחנים לקמח שקדים. הוא משמש לאצירת שמן שקדים ולייצור חמאה ומשקה שקדים. משקדים מרים, שאינם רצויים לאכילה בגלל תכולת האמיגדלין שבהם, מפיקים שמן אתרי, בעל ריח נעים של שקדים. שמן זה משמש לאפיה ולתיבול עוגות. 100 גרם שקדים מכילים: כ 20 גרם חלבון , סידן – בכמות הזהה לכוס חלב, וברזל – בשווי מחצית התצרוכת היומית למבוגר. כמו כן משמשים לקישוט עוגות ומשבחים טעמם של תבשילים.

לסיכום:

השקד הינו אחד מצמחי הבר והתרבות המאפיינים את ארץ ישראל ושכנותיה.פריחת השקד מבשרת לנו את בוא האביב ואת החג הנפלא, חג הטבע, ט"ו בשבט. עץ השקד מוזכר בתנ"ך, במקורות חז"ל ובמקורות ימי הביניים בהקשרים חקלאיים, מסחריים ורפואיים. המסורות הרפואיות המיוחסות לשקד נפוצות בקרב עדות ישראל ובקרב ערביי ותושבי הארץ. אין להקל ראש בחשיבותו של עץ השקד ועלינו לזכור ולטפח אותו למען האדם והסביבה!

רשימת ספרות:

Berrymann CF .et al. 2011. Effects of almond consumption on the reduction of LDL-cholesterol: a discussion of potential mechanisms and future research directions .Nutr. Rev. 4:171-85
Kamul A. Chen CY. 2012. Health Benefits of almonds beyond cholesterol reduction. J Agric Food Chem. Feb 17
Gunther RT.1959. The Greek herbal of Dioscorides. New-York.

קריספיל נסים.1988 .ילקוט הצמחים. עמ 1552-1582 הוצאת יערה ירושלים.
לב אפרים. 2002. סממני המרפא של ארץ ישראל וסביבותיה בימי הביניים.הוצאת ארץ. אוניברסיטת תל אביב.
פליקס יהודה. 1976. עולם הצומח המקראי. הוצאת מסדה רמת-גן
גור אסף. 1974. פירות ארץ ישראל. הוצאת הקיבוץ המאוחד.תל אביב.
ריעאני יוכבד. תשכג. סממני הרפואה העממית של יהודי תימן.עבודת גמר. ביהס. לרוקחות. האוניברסיטה העברית ירושלים.

פרופ' זהרה יניב– בוטנאית, ביוכימאית,חוקרת ומרצה על צמחי מרפא באוניברסיטאות. חברה בועד ההנהלה של עיל"ם, העמותה הישראלית לצמחי מרפא.