על תחליפי חלב אם ברפואות המסורתיות – חלק ג
מאת שרון בנרף
כיצד הבינו בתרבויות העתיקות את תפקידו של הקולסטרום (הפרשת החלב הראשונית של האם המיניקה)? מה משותף ומה שונה בין תזונת התינוק הסיני לתזונת התינוק האינדיאני? ולמה כולם רודפים אחר מרק עצמות? תחליפי חלב אם ברפואות המסורתיות – מאמר שלישי ואחרון בסדרה.
המאמר הראשון בסדרה עסק באיסוף הידע ע"י ראיונות עם עולי ארצות שונות ועם קולגות העובדים עם שיטות ריפוי מסורתיות שונות.
המאמר השני בסדרה עסק במחקרו של ד"ר ווסטון פרייס, אשר פעל בעיקר באירופה, אמריקה, אפריקה ואוסטרליה. מאמר זה, האחרון בסדרה, מבקש לחקור את הנהוג ביבשת אסיה, ולסכם את המשותף בין כל התרבויות. קריאה מהנה ומועילה!
ריפוי באמצעות מזון מלא
הספר Healing with Whole Foods 15 מבוסס על אינטגרציה בין ידע נטורופתי מודרני, לבין חכמתן של תרבויות המזרח הקדומות.
הנורמה המוצגת בספר באשר להנקה מבוססת על הנקה מלאה לחלוטין עד 6 חודשים, ובהדרגה מגיל זה ועד לגיל שנתיים הפחתה בכמות החלב תוך שילוב מזונות נוספים, במרקם מַחיתי.
הספר מציג דרך טיפול מהרפואה הסינית המציעה התאמות תזונה (לאם) במצבים בהם האם לא מצליחה לייצר תפוקת חלב מספקת, או למצבים בהם התינוק לא יודע לקבל את חלב האם. אחת התרופות למצב זה היא נבטים משעורה (מלאה). תרופה נוספת היא תה מאורז קלוי.
במצבים בהם האם לא מצליחה להיניק את תינוקה לחלוטין, ובהעדר אפשרות להניקו ע"י אישה אחרת, מומלצות חלופות חלב לתינוק באיכות גבוהה מחלב עיזים או מחלב פרה. לחלופות הללו יש להוסיף השלמות, בהתאם לגיל התינוק ולצרכיו. ההשלמות יכולות להגיע ממקור של סויה, נבטים, זרעים, אגוזים, חלב מזרעים ומדגנים ומזון מן החי.
כאשר משתמשים בחלב פרה, ממליץ המחבר להעשיר את התזונה בכלורופיל ע"י הוספת עלים ירוקים. ההמלצה להעשיר ולשלב מזונות אינה מתייחסת לאותה ארוחה עצמה, שכן חלב, למשל, קל יותר לעכל בנפרד, אלא לעשות שילובים נכונים ומגוון מספק לאורך כל היום.
על פי האיורוודה, חלב פרה עוזר לפתח מודעות וערנות. מומלץ לצרוך אותו בצורה הטבעית והטריה ביותר המתאפשרת (אך מבושל), ויש לצרוך ממנו במתינות- שכן הוא אינו תמיד קל לעיכול. לרוב מגישים את החלב מבושל עם תבלינים מחממים כגון הל, ג'ינג'ר, כורכום או אגוז מוסקט, המסייעים בעיכולו. לתינוקות- נהוג להרתיח בצל עם החלב- הבצל מסייע הן בספיגתו של החלב והן בהפגת הליחה הנוצרת ממנו.
חלב פרה על פי תרבויות מסורתיות נחשב כתרופה במצבים של רזון ושל יובש. חלב עז, על פי התרבויות המסורתיות, נחשב כתרופה למצבי חולשה. בלא מעט מקרים הוא גם קל יותר לעיכול מאשר חלב פרה ויתאים יותר לתינוקות.
מוצרי חלב שעברו תהליך התססה, כגון קפיר או יוגורט, קלים יותר לעיכול ונפוצים אף הם כמזון לתינוקות בתרבויות מסורתיות הרגילות בצריכת חלב, דוגמת עמים בצפון אירופה.
המלצות תזונה לתינוקות מתוך הספר Healing With Whole Foods:
ההמלצות הבאות הנן אינטגרציה ששילב המחבר Paul Pitchford בין הידע הנטורופתי לידע המסורתי. אנו מביאים המלצות אלו כלשונן, אך כמובן מתריעים כי יש להתייחס קודם כל להמלצות הרופא המטפל, לתינוק הספציפי, ולאבחנה המבדלת הרלוונטית עבורו:
באזור גיל ששה חודשים, בו צריכת החלב ע"י התינוק יורדת בהדרגה, מוסיפים את המזונות הבאים:
1. נבטי דגנים, זרעים ואגוזים
2. משקאות 'חלב' המופקים מהנבטים הנ"ל
3. מיצים מירקות, במיוחד מגזר ומירקות לא עמילניים
4. מוצרים המופקים מסויה כגון טמפה, טופו וחלב סויה
5.אבוקדו ופירות
לתינוקות מתחת לגיל שנה וחצי, המוצרים הנ"ל עדיפים כאשר הם עברו בישול, נמעכו לכדי מחית, ודוללו במים.
גם טופו וטמפה יש לבשל באותו האופן. צריכה מוגזמת של פירות, במיוחד פירות הדר, ובכלל צריכה מרובה של פירות וירקות חיים, מחלישה את אש העיכול. צריכה של מיצים שכאלו נהוגה רק במצבי עודף מובהקים (היכולים להתבטא בפנים אדומות, צעקות וחיפוי לשון עבה).
במידה ויש התאווּת מצד הילד לדגנים לא מונבטים ולירקות עמילניים, יש לבשלם כמצוין מקודם, ונהוג גם ללעוס אותם בעבור התינוק לפני שמגישים לו. בכלל, הלעיסה עבור התינוק יכולה לסייע בספיגת חומרי מזון, וגם לאם התשושה עצמה מומלץ להקפיד יותר על לעיסה בשביל לזכות שוב בחיוניות…
התפריט המוצע, על פי המחבר, לתינוקות במהלך ולאחר הגמילה מההנקה מחולק כך:
40%-60% דגנים על מוצריהם
20%-40% ירקות
5%-10% קטניות וחלבון מן החי
5%-10% פירות
כמות קטנה של אצות, אגוזים וזרעים.
גישה זו טוענת כי חלבון רב מן החי בתזונה, מעבר להיות יוצר מצבי עודף בגוף (המתבטאים בליחה) הוא גם נגוע יותר בחומרים כימיים (חומרי הדברה, אנטיביוטיקה הורמונים וכו') ולכן כדאי שהתפריט יתבסס על מזון מלא מן הצומח (עם זאת, יש לבסס צריכה מעטה של חלבון מן החי בצורה יומיומית).
כדי לטפל במצבי חולשה, מצבים בהם הילד חיוור, חלש, תשוש ולא גדל היטב, יש לשים לב לתזונתו ואולי אף לשנותה. כמובן שאם ילד זה יונק יש להקפיד שתזונה האם עשירה מספיק, ובכלל לבדוק שמצבה בחיים רווח לה. חולשה מוסברת בספר על פי הגישה האיורוודית ומתוארת כמחסור באוג'ס (חוסן גוף- מתבטא בחיוניות, כוח, חיסוניות ואינטלקט). תינוקות אשר נולדו לפני הזמן נוטים לרוב למחסור באיכות זו, מאחר ולא הספיקו לספוג מספיק אוג'ס מאימם. חלב האם הוא המזון הטוב ביותר על פי האיורוודה להחיות את האוג'ס. גם גהי עם שקדים תורמים יפה לכך. יש לשלבם בתזונה בהדרגה ובמתינות, מספר ארוחות בשבוע.גם דגים ועוף בצריכה מתונה יכולים לטפל במצבי חולשה, אך עדיף לבסס את הטיפול על מזונות מן הצומח.
מזונות לטיפול בחולשה:
המזונות הבאים גם יכולים לסייע במצבי חולשה בתינוקות. יש לציין שכל המזונות נ"ל לא מומלצים כעומדים בפני עצמם, אלא רק כחלק מתפריט אחראי ומאוזן לתינוק:
1. סויה ומוצריה: נפוצה בסין וגם במערב במצבי חוסר תזונה בתינוקות. מקור טוב לחלבון ולסידן ולחומצת השומן אלפא לינולאית החיונית להתפתחות המוחית. הסויה היא מקררת ולכן יש לצרוך אותה בשילוב מזונות נוספים, שכן היא עלולה להחליש את יאנג הכליות ולפגוע בצמיחה. כאשר צורכים אותה בצורה של טמפה היא פחות קרה. גם מיסו מהווה דרך טובה לצריכת סויה, אך בשל כמויות המלח הגבוהות שבו יש לצרוך ממנו בכמויות מזעריות. טופו וחלב סויה הם מוצרים מקררים יותר, ועל כן לא צורכים מהם בתדירות גבוהה.
2. אצות: הספירולינה מתאימה לשימוש בקרב ילדים עם חולשה, ונהוג לאכלה יחד עם דג לטיפול בחוסרים תזונתיים. היא מכילה רמות גבוהות שלו חומצת השומן GLA (הקיימת בשפע בחלב אם) ונחוצה לגדילה ולהתפתחות. הכלורלה מכילה רכיבים תזונתיים חיוניים רבים, בדומה לספירולינה, ונהוגה בשימוש במצבי חולשה. היא מעט פחות מקררת מהספירולינה ולכן עדיפה יותר במתן לילדים.
3. אמרנט וקינואה: נבטי אמרנט יבשים וטחונים נהוגים במקסיקו כמזון לתינוקות. אמרנט וקינואה מכילים יותר סידן וחלבון מאשר חלב פרה. עקב טעמם המריר מעט, לא נהוג לתת אותם לבדם במצבי חולשה, שכן הטעם המריר מנקז ולכן לא תואם כאשר מבקשים להשיג בנייה. המרירות נעלמת כאשר מנביטים את הדגנים הנ"ל, ובמידה שהנבטה אינה מתאפשרת, נהוג לאכול אותם יחד עם דגן מתקתק יותר, כגון שיבולת שועל, אורז או שעורה.
4. מזון מלכות: נהוג בשימוש במצבים של תת תזונה, הן בתינוקות והן בבוגרים. יש לשים לב כי חלק ממוצרי של מזון המלכות הנמכרים מכילים גם ג'ינסנג (Ren Shen) – צמח חזק מדי לילדים ולכן יש להימנע מהשימוש במוצרים אלו.
5. ציר עצמות: פרקטיקה ידועה בתרבויות מסורתיות המיועדת למתן הזנה לתינוקות ללא צורך להתמודד עם הקושי שבעיכול בשר. בסין מרק זה מכונה "מרק אריכות ימים". האינדיאנים, בגרסה אחרת, נהגו לתת לילדים למצוץ מח מהעצמות. יש להיזהר מחיות שגדלו בסביבה רוויה בעופרת, שכן היא מצטברת בעצמות ובמח של בעל החיים. מח העצם מכיל את חומצת השומן אומגה 3 dha הנחוצה להתפתחות המח, העין ואיברים נוספים אצל תינוקות. גם שמן כבד דג cod liver oil משמש כתוספת תזונתית לילדים חלשים, ובין השאר מהווה מקור לחומצות שומן ולויטמינים A+D הנחוצים כולם להתפתחות המח ומערכת העצבים, חיזוק העצמות וחיזוק מערכת החיסון.
6. ביצים ובשר (מבקר, מעוף ומדג): נהוגים כמתן טיפולי ולא כמנה בפני עצמה, עקב אופיים החזק. נוהגים לצרוך אותם במצבי חולשה ובעונות הקרות, עדיף במינון קטן ומבושלים במרק.
סיכום
התרבויות האסייתיות מתבססות ברובן על צריכת דגנים (מאופיינים כמזון בעל איכות יאנגית מתונה, ומקבלים איכות יינית יותר כאשר עוברים תהליך השרייה והנבטה- תהליך המזוהה עם אותו מקום של פריצה וגדילה בו נמצא התינוק). ניתן לראות כי גם בתרבויות אלו, הבוחרות למתן את צריכת הבשר והחלבון מהן החי בכלל, ישנה הבנה של חשיבותם של מזונות אלו להתפתחות התינוק, אך צריכתם כאן, לעומת המדינות אותן חקר פרייס, נעשית במתינות.
המשותף לשתי תפיסות אלו, המוצגות במחקרו של פרייס והרפואות ממזרח אסיה, הוא ההימנעות ממזונות אשר יקררו ויחלישו את היאנג (כגון פירות). שתי הגישות תרות אחר מזונות אשר יתנו 'פקודת הגדילה' לגוף. ההבדל הוא כמובן במינונים, ולא פחות חשוב, במזון הזמין לאותם עמים, ובקונסטיטוציות (= נטיות גוף) השונות לבני מקומות שונים.
נראה כי בבסיס כל התרבויות הקדומות עומדת ההבנה כי יש להימנע מלהכביד על מערכת העיכול, ואף לנסות להקל עליה, ע"י מזון במרקם נוזלי או דייסתי, בעל איכות בונה וחמימה. מעניין לראות, שציר העצמות, והשימוש במח עצם, משותף לכל היבשות, לכל התרבויות, לכל המסורות. ציר עצם מספק כנראה את צרכיו של העולל: זוהי מנה נוזלית וחמימה ועל כן קלה לעיכול, מחזקת את היאנג ואת הג'ינג, ועשירה במינרלים ובקולגן הנחוצים לתהליכי בנייה בגוף.
אז כיצד להזין את תינוקי בהעדר יכולת הנקה?
אנו תומכים בהמלצות משרד הבריאות, כי התזונה האופטימלית עבור התינוק היא חלב אם, לאחר מכן חלב שאוב, ולאחר מכן חלב אם מאישה אחרת. כאשר שלושת הפתרונות הנ"ל אינם אפשריים, אנו ממליצים כי בניית התפריט לרך הנולד תעשה בליווי איש מקצוע בלבד!
כולנו זוכרים את פרשת רמדיה המפורסמת בה נגרם אסון כבד למשפחות רבות עקב מחסור בויטמין B1, הנחוץ לתינוקות ונעדר מהתמ"ל אותו אכלו. אין להשתמש בידע המסורתי המופיע בסדרת מאמרים זו כ'ניסוי ביתי' וללא ליווי מקצועי, ובהחלט לא כדאי להפסיק שימוש בתמ"ל לפני גיל שנה כאשר אין ידע אחראי מספיק, האם יקבל התינוק את כל הנחוץ לו על סמך מזונות אלו בלבד. אנו חוזרים ומדגישים כי הכתוב כאן אינו תחליף לכל התוויה רפואית ולהמלצות משרד הבריאות!
שרון בנרף B.ed F.A. Dip.Ac.CH מטפלת ברפואה סינית עתיקה (דיקור, צמחי מרפא, תזונה סינית מקרוביוטית) בקליניקת המרכז לרפואה מסורתית ועורכת האתר.
לחלקו הראשון ולחלקו השני של המאמר
למעבר למאמר לא על החילבה לבדו: תזונה בזמן הנקה
למעבר למתכון כדורי תמרים ליולדת
מסתורי הקולוסטרום- אנקדוטה לאחר סיום- למיטיבי קריאה…
במהלך מחקרי אודות תחליפי חלב אם בתרבויות המסורתיות השונות, נתקלתי במנהג המרתק של מניעת הקולוסטרום מהתינוק.
הקולסטרום הנו הנוזל המופק מן השד בימים הראשונים לאחר הלידה. הוא סמיך, קרמי וצהבהב יותר מחלב האם המתהווה בהמשך, והוא עשיר יותר בחלבון, באימונוגלובולינים ובויטמינים A,E,K, כמו כן הוא דל יותר בשומן ובפחממה לעומת חלב האם המתהווה בהמשך.
מעניין לגלות, שבעוד שבמערב כיום משבחים רבות את הקולסטרום ומדברים בחשיבותו הרבה להתפתחות התינוק בכלל, ולהתפתחות מערכת החיסון שלו בפרט, בעמים קדומים רבים מנעו מהתינוק את הקולסטרום והמתינו מספר ימים עד שניתן יהיה להזינו בחלב אם 'רגיל'.
מתוך 120 תרבויות בעלות מסורת הנקה אשר נחקרו, כ- 100 נהגו לעכב את ההנקה למשך יום עד שלושה שבועות לאחר הלידה, על מנת להמנע מלהניק את התינוק בקולוסטרום16.
שבטים מסויימים בדרום אמריקה מאמינים שהקולסטרום הוא אפל (evil) וחלקם מאמינים שהוא 'מלוכלך'. במרכז אסיה, נוהגים לאסוף את הקולסטרום לשימוש עתידי, ולתת לנשים אשר אינן מסוגלות לייצר חלב לשתות אותו, על מנת שיתחילו לייצר בעצמן17 . בהודו, קיים תיעוד מהמאה השניה לפנה"ס, למנהג זריקת הקולסטרום והאכלת התינוק בגהי ודבש.
נראה כי לפחות אצל חלק מהתרבויות, התפיסה כי הקולוסטרום טמא מתבססת בין השאר על הפסוקים הבאים (ישעיהו פרק ז)18:
" לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא, לָכֶם–אוֹת: הִנֵּה הָעַלְמָה, הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ, עִמָּנוּ אֵל. חֶמְאָה וּדְבַשׁ, יֹאכֵל–לְדַעְתּוֹ מָאוֹס בָּרָע, וּבָחוֹר בַּטּוֹב."
((יש האמינים כי פסוקים אלו מנבאים את בוא המשיח, וישנו ויכוח בין זרמים האם מדובר בנבואה על ישוע)). התינוק, על פי נבואה זו, יבחר בטוב (החמאה והדבש) וידע לירוק את הרע (חלב האם הראשוני- הקולוסטרום).
כאשר אני מנסה לגשר על הפער בתפיסת הקולוסטרום, בין ה'טמא' וה'אפל' של אז, לבין ה'זהב יקר ערך' של היום, אני מנסה לשים עצמי בנעליים של אותם אנשים קדמונים, אשר חיו את הטבע… אני יכולה להבין כיצד שָד, אשר עד עכשיו לא 'פעל' ולא הפיק דבר, ופתאום מתחיל פעילות, ואותו שָד מפריש בתחילה נוזל קרמי צהבהב, ולאחר שבועות של 'הרצה' הנוזל הזה הופך לדליל יותר ולבן, נתפס כ'מלוכלך'.
אלו אותן עיניים אשר מסתכלות על העור ויודעות להגיד 'אש'. אותן עיניים שמריחות את הגוף ויודעות להגיד 'עכור'. אותן עיניים אשר מתבוננות על חיפוי הלשון ויודעות להגיד 'עודף'. אני משערת שכאשר עיניים אלו, רואות שה'מכונה' אשר מתחילה לפעול מפיקה בהתחלה נוזל שכזה, אשר בהדרגה הולך ומקבל מראה נקי יותר, הן מפרשות את הקולסטרום כרעלים ישנים המתנקים מן הגוף, או בשפה פשוטה יותר, כ- 'לחות חמה'.
איזו תפיסה צודקת יותר ואיזו עושה טעות איומה…? כנראה שלעולם לא נדע…
* הכתוב כאן אינו תחליף לכל התוויה רפואית ולהמלצות משרד הבריאות!
הפניות ומראי מקום לסדרת המאמרים:
1. Fallon, Sally and Mary G. Enig (2001) successful breastfeeding and successful alternatives. Retrieved from http://www.westonaprice.org/childrens-health/successful-breastfeeding-and-successful-alternatives/
2. שם,שם.
3. מאמר מעניין לקריאה על אודות התפתחות התמ"ל במאות ה- 19 וה-20 : לוי, רן. עושים היסטוריה: כרוניקה של מזון שנוי במחלוקת- על תחליפי חלב לתינוקות
4. Fallon, Sally and Mary G. Enig (2001) successful breastfeeding and successful alternatives. Retrieved from http://www.westonaprice.org/childrens-health/successful-breastfeeding-and-successful-alternatives/
5. הנקה. (דצמבר2015). בתוך ויקיפדיה- האנציקלופדיה החופשית. אוחזר מתוך https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94
6. מבוסס על שיחה עם מר אברהם דהאן, חוקר ועורך תלמוד הצמחים
7. …מבוסס על ראיונות שקיים אסף פאיט, מטפל ברפואה סינית, איורודה ומקרוביוטיקה, עם סבתות סיניות
8. תודה לקולגות על הסיוע באיסוף החומר: ניר אברהם– הרבליסט קליני ורוקח צמחי מרפא, דיאנה בוטבה גארטנר– מעבירה סדנאות תזונה, בוגרת לימודי איורוודה ותזונה סינית מקרוביוטית, פרץ גן– אגרונום ומנהל על-עלים, אברהם דהאן– חוקר ועורך 'תלמוד הצמחים', עדי יותם– יועצת הנקה, רויטל כרם– מטפלת ברפואה סינית, ותלמידה בקורס התזונה למטפלים גליה עזרן– מטפלת ומרצה לאיורוודה, בוגרת קורס התזונה למטפלים אסף פאיט– מטפל ברפואה סינית, איורוודה ומקרוביוטיקה, בוגר קורס התזונה למטפלים, אייל שפרינגר– מטפל 🙂 ברפואה סינית ובתזונה סינית מקרוביוטית, מייסד המרכז לרפואה מסורתית. וכמובן- משפחה וחברים
9. Fallon Morell, Sally (2000). Weston A Price (DDS). Retrieved from http://www.westonaprice.org/health-topics/weston-a-price-dds/
10. Nienhiser, Jill C. (2000). About The Foundation. Retrieved from http://www.westonaprice.org/about-the-foundation/about-the-foundation/
11. Allbriton, J. (2010). Sacred Foods For Exceptionally Healthy Babies… And Parents, Too!. Retrieved from http://www.westonaprice.org/childrens-health/sacred-foods-for-exceptionally-healthy-babies-and-parents-too/
12. Allbriton Jen. (2005). Nourshing a growing baby. Retrieved from: The Weston Price Foundation web site.
13. The Weston Price foundation .(2001). Homemade baby formula. Retrieved from: http://www.westonaprice.org/childrens-health/formula-homemade-baby-formula/
14. Fallon Sally and G. Anig Mary (2001). Feeding Babies. Retrieved from: The Weston Price Foundation web site. From the book: Nourishing Traditions: The Cookbook that Challenges Politically Correct Nutrition and the Diet Dictocrats by Sally Fallon and Mary G. Enid, PhD. © 1999. All Rights Reserved. To order contact – See more at: http://www.westonaprice.org/childrens-health/feeding-babies/#sthash.NrcebClA.dpuf
15. Pitcford, P. Healing With Whole Foods (p 245-259). Berkeley, California: North Atlantic Books
16. מיכאלוב, שרון. (2004). זרמים ותרבויות בהנקה במהלך ההיסטוריה. מתוך האתר Zap Doctors
17. M Matusiak. A Cultural Perspective Of The Feeding Habits. The Internet Journal of Nutrition and Wellness. 2004 Volume 2 Number 1. Retrieved from: Internet Scientific Publications.
18. מיכאלוב, שרון. (2004). זרמים ותרבויות בהנקה במהלך ההיסטוריה. מתוך האתר Zap Doctors
