חזרת, צמח מרפא על שולחן החג
מאת אייל שפרינגר
אני זוכר את הדמעות. כולנו יושבים סביב השולחן בליל הסדר ואוכלים חריין (כך קוראים לממרח חזרת אצל פולנים אסליים). צנצנת החזרת עוברת מיד ליד בליווי צעקות: "תסגור את המכסה שלא נאבד את החריפות!" ודברי הניחומים לילדים הבוכים בשל צריבת האדים: "לא נורא זה שורף את כל החיידקים!" (משפט שדרך אגב נאמר על כל מה שחריף וגורם לצריבה, כמו השום החי בכוסמת של שבת, או בצל חי בסלט כבד קצוץ).
החזרת (Armoracia rusticana) איננה רק מקור לכאב ובכי. החזרת חולקת עם בני משפחתה, צמחי משפחת המצליבים מספר תכונות רפואיות משותפות ההופכות אותה לצמח מאכל ומרפא אידיאלי לעונות המעבר, האביב והסתיו.
השפעה על מערכת הנשימה
מחלות מערכת הנשימה נוטות להתגבר במיוחד באביב ובסתיו. שורש החזרת מכיל שמן ארומאטי חריף, הדומה לשמן המצוי בזרעי חרדל או בווסאבי(חזרת יפנית). השמן הופך לפעיל עם ריסוק שורש החזרת. נוכחות השמן הזה הופכת את החזרת לצמח מכייח ומחטא, המסייע לטיפול והקלה על הצטברויות ליחה בדרכי הנשימה, סינוסיטיס וזיהומים חיידקיים.
טיפול בראומטיזם
השפעה נוספת של החזרת החריפה היא הרחבת כלי דם פריפריים. אכילת חזרת משפרת את זרימת הדם למפרקים המרוחקים בגוף, מפרקי כפות הידיים והרגליים ומסייעת להפחית כאבי פרקים ריאומטיים הנוטים להתגבר באביב ובסתיו. הרופא וההרבליסט הבריטי בן המאה ה17, ניקולאס קולפפר ( Nicholas Culpeper) אף המליץ להשתמש בחזרת באופן חיצוני על ידי חבישה לטיפול בכאבי פרקים, גאוט וסכיאטיקה.
המרצת העיכול
במסורות תזונה אירופאיות שונות, במיוחד במזרח אירופה ובגרמניה, שימשה החזרת כתבלין לליווי מאכלים כבדים ושומניים כגון בשר ודגים. בליל הסדר נהוג ללוות את הגפילטע פיש המסורתי – דג הקרפיון השמן, ואת הארוחה הכבדה בכללותה, בממרח חזרת המסייע להמרצת העיכול. עם שינויי מזג האוויר בעונות המעבר, אנשים נוטים לשנות את תזונתם באופן אינטואיטיבי. טעמה החריף של החזרת מגרה את ריריות דרכי העיכול, ותרכובות הגופרית שבה מגרות את הפרשת מיצי המרה, ובכך ממריצות את תהליך העיכול, ומשפרות את יכולתנו להסתגל לשינויי התזונה העונתיים. בפרמקופיאה הבריטית (אנציקלופדיה לצמחי מרפא), מוצג מתכון רפואי הכולל השריה באלכוהול של שורש חזרת טרי, קליפת תפוז ואגוז מוסקט, המשמשים לשיפור העיכול ולטיפול בכאבי פרקים.
תרופות על שולחן החג
מסורות רפואיות שונות, מדגישות את הצורך להתאים את אורח החיים לעונה ולשינויי מזג האוויר כחלק מרפואה מונעת. הרופא הסיני בן המאה ה16 Gao Lian , תיאר בכתביו כיצד מחלות כרוניות דוגמת מחלות בדרכי הנשימה המתבטאות באביב, מתחילות להתהוות למעשה כבר בחורף בשל אכילת מזונות עשירים, מתוקים ושומניים מדי. Gao תיאר את האופן בו מחלות אלו נוטות לצוף על פני השטח באביב, בדומה לתנועה הכללית בטבע של הנצה ולבלוב של החיים.
על פי גישות רפואיות שונות וביניהן המסורת הרפואית ההודית והאירופאית מקובל להתייחס לתקופת האביב כזמן מיוחד, זמן של שינוי גופני ורוחני בו נהוג לעבור תהליכי ניקוי של הגוף, הכוללים שימוש במזונות המסייעים לגוף לנטרל את השפעתם המזיקה של מזונות החורף העשירים והכבדים, ולהקל על המעבר בין החורף לקיץ. רבים מהמזונות וצמחי המרפא הללו הינם בעלי השפעה ממריצה המעודדת הפרשת נוזלים וליחה. נידמה כי החזרת אשר מעודדת הזעה, כיוח, גירוי הפרשת מיצי מרה ושיתון הינה מאכל אידיאלי לתקופה זו.
נוכחותה של החזרת על גבי שולחן החג בלוויית תחליפי המרור והכרפס השונים: הפטרוזיליה, ,החסה וגבעולי הסלרי מעוררת מחשבות לגבי סדר פסח אחר צנוע ובריא יותר, המתאים לרוח האביב. סדר המזכיר ארוחה של נוודים היוצאים למסע, לאחר תקופת קיפאון ממושכת. אנשים העוזבים את סיר הבשר ועולם העבדות בדרכם לחירות. ארוחה בריאה שכזו יכולה לייצג בכפיפה אחת מסורת, משפחתיות ובריאות, על ידי שימוש במזונות פשוטים כגון ירקות הממריצים את ניקוי הגוף, צמחי בר ירוקים עונתיים, מצה פשוטה מקמח מלא וללא שמרים, ומעט מאוד בשר. מזונות אלו מבטאים את היציאה לחופשי ברמה הגופנית והרוחנית אשר אמורות לחול באביב.
לעיון נוסף:
נכתב על ידי אייל שפרינגר