מאגר פתגמי הרפואה הגדול – פתגמים ממקור אידי

מאת צוות האתר

יחס אמביוולנטי לרופא, כבוד לנפיחות הגוף ולהוסיף קצת הומור

בפתגמים משפת האידיש, המשקפים את חכמתה של יהדות מזרח אירופה, נוכל להבחין במספר נקודות החוזרות על עצמן:
יחס אמביוולנטי ליכולותיו ולתפקודו של הרופא,
מקום של כבוד לתהליך העיכול ולנפיחות הגוף השונות,
ובעיקר- המון המון הומור. וכבר ידוע שהומור כשלעצמו הוא חצי הדרך להחלמה…
במקרים בהם היתה לנו גישה לפתגם בשפת המקור עצמה- הבלטנו את הכתוב.
קריאה מהנה!

1. "תה ותהילים אף פעם לא יזיקו, אך כדי שיועילו עליהם להיות חמים."

2. "שמור אותי אלוהים שלא אזדקק לשלושה טובים: לרופא טוב, לעורך דין טוב ולבן טוב."

3. "רופאים וקברנים הם שותפים."

4. "יש לחשוש יותר מן הרופא מאשר מן המחלה."

5. "יכול אדם למות גם ללא הרופא."

6. "אל תשאלו את הרופא, שאלו את החולה."

7. "זה יעזור בדיוק כמו 'אל מלא רחמים' למת."

8. "גרעפצלה ארוייס- גיזונטאלע אראיין" – כשהגרעפס יוצא הבריאות נכנסת.

9. "סעודה ללא פוֹרץ (=נפיחה), משולה לחתונה ללא כלי זמר".

10. "גיי קאק אז דער תחת איז פאראמאכט"- לך לשירותים, כשיש עצירות (= הכוונה למצב של מבוי סתום).

11. "אכילה היא התפילה הטובה ביותר".

12. "טובים השניים לסעודה- אני והעוף".

13. "ראשית חכמה- ייראת הקישקע".

14. "עשיר אוכל כשהוא רוצה, חולה אוכל כשהוא יכול, עני אוכל כשיש לו".

15. "אם אתה רק בריא – אתה כבר עשיר".

16.
ש: "װאָס הערט זיך?"
ת: "מען גאלט זיך און מען שערט זיך און ס'וואקסט נאך א מאל"
ש: "מה שלומך?"
ת: "מתגלחים ומסתפרים, וגדל שוב".

17. "א שווער האַרץ רעדט א סך"  – לב כבד (=מי שלבו כבד) מרבה לדבר.

18. "דאס האַרץ פילט די פלייצע" – הלב מרגיש את הכתף (= נשמות קרובות מרגישות זו את זו).

19. "ווי אזוי די מתים עסן אזא פּנים האָבן זיי" – כשם שהמתים אוכלים, כך הם נראים בפַּנים (=האנשים נראים בהתאם לדרך תזונתם).

20. "גאטעניו שרעק מיך נאר שטראף מיך ניט"- אלוהים תפחיד אותי, רק אל תעניש אותי (=נאמר כאשר מישהו במשפחה חולה, על מנת שהרע ייגמר בטוב).

וסיפור לסיום על הרשלה וארוחת ערב נשכחת

מעשה בהרשל'ה מאוסטרופולי שהגיע באחד מימי השישי לעיירה נידחת. השעה היתה שעת ערב מאוחרת, השמש נטתה לשקוע ומועד כניסת השבת קרב ובא. הרשל'ה, שמזה כמה ימים לא זכה לאכול ארוחה של ממש היה במצוקה, לא היה לו מושג היכן יקבל את השבת ומה יכניס לפיו. בצר לו החל לצעוד ליד דלת בית הכנסת כשהוא ממלמל לעצמו בקול מספיק חזק כדי שישמעו אחרים, "אם אף אחד לא יזמין אותי לארוחת שבת איאלץ לעשות מה שאבא שלי עשה".
נדלקה סקרנותם של השומעים, ואחרי הפעם השניה או השלישית העז אחד לשאול "נו באמת, מה עשה אבא שלך?" הרשל'ה לא הגיב ובמקום זאת חזר בקול רם יותר, "אם אף אחד לא יזמין אותי לארוחת שבת לא תהיה לי ברירה אלא לעשות מה שאבא שלי עשה."
תחושת של אי-נוחות ירדה על השומעים וכמה מהם החליטו לפנות לגביר שיושיעם. "אנא ממך, עשה נא דבר מה," הם עתרו, "אם הוא לא יוזמן לארוחת השבת הוא עשוי חס וחלילה להביא עלינו אסון." התרצה הגביר והזמין את הרשל'ה לביתו לסעודת השבת. בתום הארוחה, כשכרסו מלאה, התמתח הרשל'ה על מושבו כשהוא מוכן ומזומן לקחת חלק בזמירות השבת. והנה באה שאלה מפיו של הגביר "סקרן אני לדעת מה עשה אבא שלך?" על כך השיב לו הרשל'ה "הוא הלך לישון רעב."

 

הפתגמים לוקטו מהמקורות הבאים:
1. כהן, אדיר. ספר הציטטות היהודי הגדול. אור יהודה: הוצאת כנרת. 2003.
2. קובץ פתגמים לזכר פוזין חנה http://tpeople.co.il/yidish/Proverbs.pdf
3. משפחת בנרף

4. הסיפור על הרשלה מאוסטרופולי התקבל ממיכל באר, מטפלת ברפואה סינית.

לעיון נוסף

למעבר לפתגמי רפואה ממקור רוסי

מומלצי החודש