מומיו: נקטר הסלעים מההימלאיה

מאת עמיר כהן

השילג'יט, הידוע בארץ יותר בשמו הרוסי מומיו, נמצא בשימוש האנושות כבר למעלה מ-3000 שנה. תיאור מפורט של תהליך הכנתו, והשימוש בו, מופיע בכתבים העתיקים ביותר של רפואת האיורוודה. הכתבים העתיקים מציינים שאין כמעט מחלה אשר השילג'יט לא יוכל לסייע ברפואתה.

ללקק את הפצעים

המסורת מספרת, שתושבי ההרים בהימלאיה שמו לב שחיות שהיו חולות או פצועות, עלו וליקקו את החומר השחור אשר הופרש מהסלעים ועד מהרה התחזקו והבריאו. וכך, חיקו בני האדם את החיות, ולמדו איך להשתמש בחומר המופלא בכדי לטפל בעצמם.

משמעות השם שילג'יט הוא "כובש הסלעים" שכן הוא נותן למשתמש בו עוצמה ויציבות של סלע. חומר זהה נמצא גם במקומות אחרים כמו הרי הקווקז והרי אלטאי אשר במרכז אסיה שם הוא מוכר ברפואה העממית של בני המקום בשם 'מומיו'. מקור השם 'מומיו' הוא מיוונית עתיקה ומשמעותו "חומר המשמר את הגוף".

מי מסתתר מאחורי המסכה?

אגדות וסיפורים רבים נקשרו בשמו של השילג'יט: החל מהטענה שזהו הדם של הסלעים וכלה בזו הגורסת שמקורו בצואה של עטלפים או ציפורים… אך כיום, סוברים המדענים שמקורו של השילג'יט הוא בצמחים סוקולנטים מיוחדים אשר "נלכדו" בין שכבות הסלע בעת היווצרות ההרים. הצמחים עברו פירוק ארוך ואיטי, בתנאים של לחץ וחום. בהעדר חמצן ובשילוב המינרלים שבסלע, הפכו לתרכובת מינרלית אורגנית, דמויית זפת. כאשר השמש הקייצית מחממת את הסלעים, השילג'יט מתרכך ומבצבץ לו מבין הנקיקים שבסלע. בשלב זה, חוצבים אותו הכפריים המקומיים.

עיבוד שילג'יט והתוצר הסופי

השילג'יט, מומיו גולמי אשר נחצב בהרים, עובר תהליך ארוך של טיהור ועיבוד על מנת שיהיה שמיש לרפואה. בסוף תהליך הטיהור מתקבל חומר שחור/חום רך, מבריק והומוגני, בעל ריח חזק ויחודי, וטעם מריר-חריף.

השילג'יט מכיל כ-84 מינרלים בצורה א-יונית, הזמינה ביותר לגוף, וכן ויטמינים מקבוצות A,B,C ו-P. נוסף לכך הוא מכיל חומצות אמינו וחומצה פולבית אשר כיום מדענים סבורים שהיא החומר הפעיל בו.

ידו בכל ויד כל בו

רפואת האיורוודה מגדירה את השילג'יט כ"רסאינה", כלומר חומר שיש בו הכוח לחדש ולשקם רקמות פגועות, ולהשיב נעורים. הוא משמש בין השאר לטיפול בסוכרת, במחלות של הכבד והכליות ובמחלות של מערכת העצבים. הוא גם ידוע ביכולתו להניע ולנקות את התאים ורקמות הגוף מרעלים שהצטברו בהם. ע"פ רוב, יעשה בו שימוש בשילוב עם צמחים אחרים בהתאם לצרכי המטופל.
הרפואה העממית הרוסית צברה ידע רב על השימוש במומיו, ובין השאר מתיחסים ליכולתו של המומיו להאיץ התחדשות של רקמות. שם עיקר שימושו הוא בזירוז איחוי של שברים ולהחלמה מפציעות וניתוחים, אך גם בטיפול במחלות זיהומיות ובמחלות בדרכי העיכול ובכבד.

מומיו כצמח אדפטוגן

ההרבולוגיה המודרנית מגדירה את השילג'יט כאדפטוגן, כלומר צמח שיש בו היכולת לאזן את תפקוד המערכת האינדוקרינית ובמיוחד את בלוטת האדרנל, ובכך לשפר את עמידות הגוף למחלות ולמצבי סטרס מתמשכים, בלא לגרום לתופעות לוואי שליליות.

לשילג'יט אין קונטרה אינדיקציות או תגובות בין תרופתיות ידועות, והוא נחשב בטוח לשימוש. את השילג'יט ניתן לצרוך במספר דרכים, ומומלץ לשלב אותו עם צמחים נוספים, להעצמה ולהדגשת הכיוון בו רוצים לטפל. לשילג'יט ישנה היכולת לקחת את החומרים אשר נלקחים יחד איתו, עמוק לתוך התאים, ולהעצים את פעולתם.

ביבליוגרפיה:

1. Hill A. Paolo F. 1997, Cave minerals of the world, Vol. 2, National Speleological Society, p. 217-223.
2. Chopra RN. Chopra IC. Handa KL. Kapur LD., Chopra's Indigenous Drugs of India. http://www.ajtmh.org/cgi/content/abstracts
3. David Winston and Steven Maimes. Adaptogen: Herbs for Strength, Stamina and Stress Relief, Healing Arts Press, 2007, ISBN 9781594771583.
4. Talbert R. Shilajit- a material medica monograph- California College of Ayurveda. www.oriveda.com/chaga/resources.php.2004.
5. Frolova LN. Kiseleva TL. 1996. Chemical composition of mumijo and methds for determining its authenticity and quality (a review) Pharmceutical Chemistry Journal 30 (8): 543-547.
6. Shibnath G. Chemistry of Shilajit, an immunomodultory sAyurvedic rasayan. www.oriveda.com/chaga/resources.php.
7. Acharya SB. Frotan MH. Goel RK. et al. Pharmacological actions of Shilajit. www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed.
8. Jaiswal AK. Bhattacharya SK. Effects of Shilajit on memoty, anxiety and brain monoamines in rats. Indian Journal of Pharmacology.
www.ijp-online.com/article.asp
9. Caldescott T. Shilajit toddcaldecott.com/learning-herb/332-Shilajitu
10. Shilajatu,Shilajeet in Tiloston's Herbal Encyclopedia

עמיר כהן– מטפל באיורוודה ורוקח צמחי מרפא בקליניקת 'רסאינה צמחי מרפא' בשער העמקים. [email protected]‏