'להזין את עצמך'- ראיון עם אפרת שחף בוגרת קורס המטפלים
מאת שרון בנרף
האם הבחירה בטיפול מתחילה כבר בגנים…? מה מחולל תהליך הבישול ברמה הרגשית והרוחנית? ומדוע ספציפיות היא מעלה כה חשובה בהתאמת תפריט? נפגשתי עם אפרת שחף, מטפלת בוגרת קורס התזונה למטפלים, לראיון על דרכה, חוויותיה ואמונותיה, כמטפלת ברפואה סינית ובתזונה סינית-מאקרוביוטית. היה מעניין ו… מעורר תאבון! אתם מוזמנים לקחת לכם סכו"ם ולהצטרף אלינו לראיון. כמובן, כמיטב המסורת, בסוף מחכה גם מתכון 🙂
אפרת, ספרי לי איך בחרת להיות דווקא מטפלת
לפני כעשר שנים, הגעתי לשלב בו חיפשתי את התחום בו אעסוק. היה לי ברור שאלך לכיוון הרפואה המשלימה. אני באה ממשפחה של מטפלים. אבי, זכרונו לברכה, עבד עם אוטיסטים, ואמי- שתזכה לחיים ארוכים- היא אחות. הטיפול היה מאוד נוכח אצלנו בבית. בין אם זה מטופלים שהגיעו לאימא לקבל זריקה, או אבא שהזמין אלינו את האוטיסטים לארוחות שישי…
אז כבר מהבית ידעת שאת רוצה להיות מטפלת
כן… התלבטתי גם על רפואה מערבית, ואז החלטתי להתנסות על בשרי בדיקור. הלכתי למטפל שהמליצו לי עליו, וראיתי שהשיטה הזו עושה את העבודה ופותרת דברים…
ואיך התחלת את הדרך הלימודית שלך?
למעשה התחלתי את לימודיי באוסטרליה. לימודי רפואה סינית באוסטרליה הם ברמה מאוד גבוהה, ומועברים ישירות על ידי מרצים סינים. זה מסלול ארוך ותובעני של חמש שנים. היה לי מאוד מעניין באוסטרליה, בשנה שלמדתי שם התמקדנו בעיקר באנטומיה ובידע המערבי, וההעמקה בו מאוד חשובה לי. אבל עם הזמן הגעגועים לארץ התחזקו… חזרתי לכאן והמשכתי את לימודיי ב'ברושים'. תמיד נמשכתי לתזונה. איך שחזרתי מהסטאז' בסין בסוף הלימודים, מייד נרשמתי לקורס מטפלים של אייל. ובעצם, מאז הקורס אני ממשיכה איתו.
מה היה שם בקורס?
בקורס הרגשתי ש'הגעתי הביתה'. וגם לאחר מכן, כשהמשכתי צפיות קליניות אצל אייל. אני לא מכירה בארץ עוד מסגרת עם ידע כזה מעמיק בתזונה.
מה בדיוק חיפשת, שהרגשת שרק למידת התזונה נתנה לך?
חיפשתי העמקה. וחיפשתי את הספציפיות. העמקה ספציפית על כל מאכל. העמקה ספציפית על כל מטופל. אני לא מתחברת לגישה של "זה האוכל הבריא" או "זה הצמח שהכי טוב ל"… יש אדם ספציפי, ויתאים לו מזון ספציפי. בהמשך התמחיתי בשיטת "הגזעים והענפים" אצל עדי גולדנברג, וכאן נכנסה לי עוד ספציפיות שאפשר לעבוד איתה- התחשבות במפת הלידה של המטופל ובנטיותיו המולדות, כחלק מהתאמת התפריט.
כמטופלת, התנסיתי בהרבה שיטות תזונה אצל הרבה מטפלים בתזונה. ההמלצות לא היו ספציפיות אף פעם. כשהתחלתי את קורס המטפלים אצל אייל, עשינו תרגיל בו כל אחד כתב על דף מה הוא אוכל וממה הוא סובל… וראינו פתאום את הקשר בין השניים… באותה תקופה הייתי מטופלת אצל מטפלת ברפואה סינית, עם תפריט 'סיני', אבל לראייה התפריט ההוא עדיין לא התאים לי ולא איזן אותי… הוא לא היה מותאם ספציפית עבורי. בקורס הזה חוויתי גם ירידה לעומק מבחינת הידע, וגם תוצאות על בשרי…
אמרת שבעצם מאז הקורס המשכת עם אייל, איך נראית העבודה שלכם כאן במרכז?
אני מרגישה שיש כאן המון השקעה במטפלים. אנחנו גם ממשיכים ללמוד מאייל- צופים בו, מקבלים מהידע שהוא למד בסין, וגם לומדים זה מזה ומעשירים זה את זה- על ידי הצגת סיפורי מקרה למשל. התדירות של פגישות הצוות די גבוהה, וכל אחד מאיתנו חוקר נושאים מסוימים כשהכוונה היא להעשיר זה את זה.
עם אילו כלים טיפוליים את עובדת?
עיקר העבודה שלי היא עם תזונה. אני מטפלת גם בדיקור, צמחים ומגע (טווינא ושיאצו), אבל ללא ספק אחוז עיקרי בטיפול הוא התזונה. אני מאמינה שבלי השינוי התזונתי, הטיפול לא יעבוד עד הסוף. הדיקור והמגע הם כלים תומכים המלווים את התהליך, אבל תזונה היא העיקר. זה מרגש אותי לראות, איך גם מקרים מסובכים, שכבר עשר שנים סובלים מאותה בעיה, מוצאים מזור לסבל שלהם כשהם מקבלים המלצות תזונה ומבשלים לעצמם את התפריט שנכון להם.
יש לנו, למין האנושי, מערכת יחסים סבוכה עם אוכל…
גם לי היו בעבר תקופות יותר טובות ופחות טובות עם אוכל, על רקע רגשי. הלכתי להרבה טיפולים וניסיתי הרבה שיטות. אבל ברגע שהתחלתי לבשל לעצמי את המזון שמתאים לי, זה הקל במידה רבה. ברור שהצורך בהזנה הוא גם עניין נפשי, אבל כשאתה מכין ומזין את עצמך במה שמתאים לך, דברים מתחילים להסתדר… זה הופך את האוכל לאמצעי למחייה, ולא לפיצוי.
את מתארת את הדרך שאת עברת עם האוכל, אז את בטח מכירה את המקום שמגיע לטיפול כבר מיואש… איך את מעוררת תקווה במטופלים שלך?
האמת, שאני פשוט מראה להם מה קורה בשטח… יושבת עם המטופל ורואה איתו 'זה מה שאתה אוכל כרגע, וזאת האנרגטיקה של המזון הזה, וזה מה שאתה סובל ממנו'… מסבירה על הקשר בין הסימפטומים לבין המזון, מסבירה על חום ועל קור, על יובש ועל לחות, על כיווני התנועה של המזונות וכן הלאה…
את יכולה לתת דוגמא?
למשל מגיעה מטופלת 'יבשה'- יש לה עור סדוק, פנים אדומות, צמא, חום… ואז מגלים שהתזונה שלה מושתתת על קרקרים… מטופלת כזו אכוון לתזונה יותר לחה, ליותר מרקים למשל…
חשוב לי להסביר למטופלים על איזון בין ה Yin ל Yang. אני חושבת שאת התקווה הם מקבלים מתוך התוצאות… אנחנו מסתכלים במראה על אבחנת הפנים יחד, רואים מה השתנה… ברור שיש הסבר על כך שיש כאן תהליך, שלוקח זמן, אבל ברגע שמתחילים עם התאמת המזון הספציפית, דברים מתחילים להשתנות… יש לי אמונה בכלי הזה גם כי אני מתנסה בו על עצמי, וגם כי אני רואה את השינוי על המטופלים.
לאחרונה התחלת קורס התמחות באונקולוגיה, מאיפה הגיעה המשיכה לתחום הזה?
אני מניחה שזה שילוב של כך שאבי נפטר מסרטן, יחד עם העובדה שזו מחלה מעניינת בפני עצמה. היו שלבים במחלה של אבי שהוא פשוט הפסיק לאכול כי הכל גרם לו לליחה, הוא ממש הגיע למצב שהוא התחיל לפחד מאוכל. מנגד, היו פעמים שהוא אכל כמויות גדולות, ומזונות שלאו דווקא מתאימים לו, כדי להעלות במשקל ולא להיראות חולה. הרבה פעמים אני תוהה לעצמי, לו רק הייתי אז כבר עם הידע של ההתמחות בתזונה…
הרבה מטפלים סינים גדולים הגיעו למקצוע בעקבות מחלה של אחד מהוריהם… Li Dong Yuan, Zhang Zhong Jing…
מי יודע, אולי גם אני אגיע רחוק… 🙂 העניין עם אונקולוגיה, שתמיד יש רתיעה מלגעת בנושא. אבל יש איך לטפל בזה. למה לא להתבונן על המחלה ב'עיניים סיניות' כמו שאנחנו מתבוננים על כל מחלה כרונית אחרת…? מבחינתי זה חלום שאני מגשימה עכשיו, להתמחות באונקולוגיה. עוד כשהתחלתי ללמוד רפואה סינית לפני עשור, כבר אז התחלתי לחקור את הנושא לבד. הנושא דורש הרבה ידע מערבי שצריך להיות בקיאים בו. דורש חשיבה מורכבת. כמובן שיש כאן גם קשיים- אתה לא ממש רואה תוצאות מובהקות בשטח מיידיות. אתה לא תמיד יודע מה לשייך למחלה, מה לכימו, מה לטיפול שלך. אבל אני מרגישה שעברנו איזושהי שטיפת מח של "אי אפשר לטפל בזה". וזו באמת שאלה עד כמה ניתן לסייע במחלה הזאת, אבל נראה לי חבל לצאת מראש מנקודת ההנחה ש"לא ניתן לסייע"…
עם אילו מחלות, או מערכות, יצא לך בעיקר להתנסות עד עכשיו?
את עיקר הבעיות שטיפלתי בהן עד כה ניתן לכנות "פתולוגיות של אלמנט האדמה" הרבה עם בעיות של מערכת העיכול- קרוהן, קוליטיס, חולשה של עיכול. מצבים של חוסר איזון בבלוטת התריס- גם היפו וגם היפר. אני עובדת הרבה עם מטופלות שמבקשות להכנס להריון…
מאיפה לדעתך מגיעה ההצלחה של הרפואה הסינית עם פוריות?
אני חושבת שלתזונה יש קשר מרכזי בזה. בהרבה מקרים, נשים שמגיעות לטיפול למטרות פריון, את רואה שהן אוכלות הרבה בחוץ, אוכל קר, לפעמים לא מבשלות לעצמן, אין מטבח פעיל בבית… כשאת מתחילה לבשל לעצמך, משהו בכניסה למטבח עוזר לזה, מביא את החום הדרוש ליצירת חיים, מביא את האמהות. אני משלבת כאן גם הרבה טיפולי מגע. גם תזונה וגם מגע, זה חומר, זה בונה אותנו.
מה שיפה בכלי של התזונה, זה שזה כלי שאתה מלמד את המטופל…אז זה אולי לא משתלם לי כלכלית כי הם לא נשארים איתך להרבה זמן… [קריצה 🙂 ] אבל זה מקסים שהמטופל מקבל כלי לטפל בעצמו. עד לקורס המטפלים, אף פעם לא בישלתי… הייתי אוכלת מזונות קרים עד קפואים וזה מדהים מה עושה לך ההתעסקות עם בישול, הההתנסות עם מתכונים חדשים, האתגר בלחבר מתכונים טיפוליים, אני ממש חיה את זה.
אגב מתכונים, ביקשתי ממך להביא לנו מתכון שאת משתמשת בו ביומיום שלך…
הבאתי מתכון שאני מכינה לבעלי כשאני רוצה לפנק אותו… בעלי הוא ממש לא מקרוביוטי… וכשאני רוצה לפנק אותו באוכל טעים שהוא גם 'משלנו' וגם לא רחוק מהטעמים שהוא רגיל אליהם, אני מכינה לו מוקפץ בקוקוס, וריאציה שלי למתכון, שהמקור שלו הוא מהספר "מאסיה באהבה" של רות סירקיס.
נודלס ברוטב חלב קוקוס
רכיבים לנודלס:
100 גר' אטריות שטוחות וצרות
שמן זית בכבישה קרה
1 בצל-פרוס דק.
1 כרישה-פרוסות דקות.
3 שיני שום-קצוץ דק.
1/2 כרוב קטן-רצועות דקות.
בצל ירוק-פרוסות דקות.
חופן אצות וואקמה.
מלח ים אטלנטי לבן
2 כפיות שמן שומשום
רכיבים לרוטב:
3 כפות רוטב סויה תמרי
3/4 כוס חלב קוקוס (מקרטון. לא מקופסת שימורים)
2 כפות רוטב צילי חריף
1 כף שומשום שחור
אופן הכנה:
מרתיחים מים שהומלחו קלות בסיר. כשהמים רותחים, מוסיפים את האטריות ומבשלים כ5 דקות עד שיתרככו מעט.
מחממים את שמן הזית בווק, ומוסיפים את הבצל, הכרישה, השום, הכרוב ואצות הוואקמה (לאחר שהושרו).
מקפיצים לכשתי דקות.
מסננים את האטריות ומוסיפים לווק עם הירקות. מוסיפים גם את הרוטב ובנוסף 2 כפיות שמן שומשום. מקפיצים 2 דקות נוספות
ומורידים מהאש.
לפני ההגשה מפזרים מעל את הבצל הירוק.
יוצא מעולה!
נראה טוב! ואם אנחנו מדברות על בעלך, אז נזכיר את זה שבשנה האחרונה הפכת לאם… את מרגישה השפעה בין התחומים? היותך מטפלת משפיע על היותך אמא? ולהפך- האמהות משפיעה על הקליניקה?
קודם כל כשאת מטפלת יש לך המון מודעות… אני מקפידה על מה שאני מאכילה אותה… יחד עם זאת את לא יכולה לשלוט בהכל, למשל במה היא אוכלת בגן, ואת גם לא רוצה להבדיל אותה מהחברַה. את לא רוצה למנוע דברים כדי שהיא לא תתנפל עליהם מרוב ה"לא", ומצד שני את מונעת דברים כי יש לך הידע מה הם עושים. המקרוביוטיקה עוזרת לי למצוא את האיזונים הנכונים באוכל בבית, והחוץ כבר פחות בשליטתי… לגבי הטיפול, אני דווקא מרגישה שהאמהות יותר משפיעה על האופן בו את נתפסת ע"י המטופלים. יש בזה משהו מקרב. יש לי פנים קצת של ילדה… לפעמים את רואה מבט של מטופל 'מה הילדה הזאת כבר תגיד לי'… כשאת אמא פתאום יותר סומכים עליך, ויותר נפתחים אליך בעקבות זאת.
להיות מטפל זה עיסוק תובעני. כשאת צריכה להתחדש בכוחות, מאיפה את שואבת אנרגיה? מה המעיין שלך?
קודם כל בעלי. הוא התמיכה שלי. ובכלל הבית- אמא שלי, הבת שלי, הפינה השקטה שלי. בנוסף, אני חושבת שכל מטפל צריך גם להיות מטופל. אני גם מטופלת, וזה מחזק אותי- לתחזק את הגוף ואת הנפש שלך. אני גם מקפידה על פעילות גופנית- זה מנתק אותי מהכל…
אנחנו לקראת סיום הראיון, דיברת קודם על התזונה ככלי שניתַן למטופל. עם מה את שולחת את המטופלים שלך הביתה?
אני מקווה שאני שולחת אותם עם תקווה. עם האמונה שאפשר לעשות שינוי, לטפל בדברים. יש לי התנסות מהחיים שלי וידיעה שהדברים עובדים. כמובן שזה גם תהליך, אני תמיד נותנת להם את המספר שלי, שיתקשרו וישאלו, עם כל הקשיים של ההתחלה. וככה לאט לאט הם ידעו לבד, הם ירגישו מה המזון עושה להם. הם יהיו המטפלים של עצמם…
לעיון נוסף:
למעבר למאמר הדרך להריון באמצעות תזונה מסורתית
למידע אודות קורס התזונה למטפלים
