תזונה לאביב

מאת אייל שפרינגר

מהי התזונה המתאימה לאביב? האביב הינו זמן לחידוש הצמיחה בטבע ובאדם, על כן הוא קשור ברפואה הסינית לאיכות העץ ולרוח המבטאת צמיחה והתרחבות והתבטאות של החיים. הצמיחה והופעת החיים באביב, מעודדים את האדם לבטא תהליכים של פריצת דרך, גדילה, יכולת התחדשות ולבלוב.

"שלושת חודשי האביב נקראים נביעה החוצה והצגה לראווה. שמיים וארץ ביחד מייצרים חיים ו10,000 הדברים מופחים חיים…" (ספר הקיסר הצהוב, פרק 2)

הכבד והאביב

מצב הגוף והנפש באביב קשורים על פי הרפואה הסינית לכבד ולהשפעתו על האיברים והרקמות המיוחסים אליו. הכבד הוא אחד האברים החיוניים ביותר לחידוש הדם. תפקוד זה של הכבד משקף את תכונת ההתחדשות הקשורה ביסוד העץ.

כאשר תנועת הדם חופשית והוא מבצע את תפקידו בהזנת הרקמות ובניקויין, האדם יכול להשתתף בחגיגת האביב: גידיו ומפרקיו גמישים, ראייתו חדה, מחשבתו בהירה, והוא יכול לצאת ולממש את הרצונות אשר הבשילו בחשכת החורף. האביב הוא הזמן להוציא לפועל תוכניות ולהשתמש במאגרי הכח וברעיונות אשר נצברו בחורף, זמן טוב להתחיל בשינוי רענן.

קשיים באביב

באביב ישנה חשיבות רבה לפעילות גופנית המשפרת את תנועת הדם, לשהייה בטבע, ולאכילת מזון המאפשר את תנועת הכבד. כאשר הרגלי החיים והתפריט מצויים בהרמוניה עם התנועה של האביב, תקופה זו תעבור ללא הפרעות.

אולם, אי הבנה של השינויים הנדרשים בעונה זו, היצמדות לתזונה העשירה, המחממת והכבדה של החורף, יחד עם חוסר בתנועה גופנית, יגרום לפער בין השינוי המתרחש בטבע למצבו הפנימי של האדם. האדם יחווה מחלות המערבות רקמות בעלות קשר לתנועה, ניקוי, התחדשות וצמיחה.

מסיבה זו יש החווים באביב סימפטומים כגון אלרגיות, פריחה, דמע רב וגרד בעיניים (העיניים ע"פ הרפואה הסינית הן איבר החוש הקשור לכבד) ליחה, דלקות גרון, מתח בשרירים והתקפי כעס בלתי מרוסן. אחת הדרכים למניעת מחלות אלו ולניצול נכון של ההתחדשות והצמיחה שהאביב מציע, היא התאמת התזונה למזג האוויר האביבי.

תזונה לאביב, צבעים וטעמים

תלתן

הצבע הירוק: אחת הדרכים לזיהוי מזונות אביביים היא צבעם הירוק. הצבע הירוק מסמן לנו כי המזון משפיע על הכבד. אולם, קשה לדעת על סמך הצבע בלבד מהו אופי ההשפעה של המזון. לשם כך קיימים הטעמים.
חמוץ: הטעם המרכזי של מזונות האביב. הטעם החמוץ מאפיין את פירות הבוסר התלויים על העצים והלימון המבשיל בעונה זו. הטעם החמוץ משמש למעשה לריסון תנועת ההתרחבות של איכות העץ האביבית, ועל ידי כך, לריסון מחלות הנובעות מעודף "רוח" ויתר פעילות של איכות העץ (כעס, אלרגיות, כאבי ראש, מחלות נוירולוגיות). עם זאת הרפואה הסינית מזהירה מפני שימוש יתר בטעם זה, אשר עלול לשלול מהגוף את חווית האביב. תזונה אביבית נכונה מבוססת על שימוש מעודן בטעמים נוספים לוויסות התהליכים הסוערים המלווים עונה זו.
שימוש בטעם המתוק: מזונות בעלי טעם מתקתק טבעי אשר מייצגים את אלמנט האדמה, משמשים לויסות איכות העץ האביבית והמתפרצת בהתאם למודל חמשת השינויים. הסינים מתייחסים לטעם המתוק כמאט תהליכים וכמרכך את איכות העץ. הטעם המתוק, בניגוד לחמוץ, מווסת את תנועת העץ בנועם, ותומך באברי מערכת העיכול, אשר נימצאים בשיא חולשתם בעונה זו. שוש קירח (צמח מרפא) ותות עץ הם דוגמה למזונות אביביים בעלי טעם מתוק.
שימוש בטעם החריף: הטעם החריף מדגיש ומעודד למעשה את התנועה המתרחבת של האביב. משתמשים בטעם החריף במסגרת תזונה לאביב במידה והאיכות של העץ איננה מתבטאת מספיק אצל המטופל. מצבים של חוסר בביטוי של תנועת העץ עלולים להיות דיכאון, הצטברויות ליחה, ועייפות. חזרת וג'ינג'ר הם דוגמה למזונות חריפים הממריצים את הכבד באביב.
שימוש בטעם המר: השימוש בטעמים מרים מקובל מאוד ברפואת הצמחים לטיפול בכבד. הטעם המר נחשב לטעם מנקז אשר כיוונו כלפי מטה, והוא משמש לטיפול במצבים של עודפי חום וליחה.

עם זאת רצוי להימנע משימוש רב בטעם המר באביב, ולהשתמש בו רק במצבים קיצוניים, כאשר תנועת הרוח של האביב והכבד לובשת ביטויים קליניים קיצוניים של חום ולחות (פריחות עזות, סינוסיטיס קשה, "קלקולי קיבה", מיגרנות עזות וכו'). לענה וסלרי הם דוגמאות למזונות אביביים מרים בעלי השפעה מנקזת.
קרירות וחמימות-איכויות נוספות המאפיינות מזון ברפואה הסינית קשורות ברמת ה"חום" של המזון. באביב, עונה סוערת ממילא, נשתמש באיכויות מתונות של חמימות וקרירות.

החמימות תומכת בתנועת הצמיחה והלבלוב של האביב. תבלין חמים לדוגמה הוא השומר. למזונות קרירים יש השפעה מווסתת ומרסנת את איכות העץ משום שהקרירות מאפיינת את המתכת, השולטת על העץ על פי מודל חמשת השינויים. לנענע לדוגמה יש איכות קרירה ואיכות אביבית.

תזונה לאביב, מזונות ותבלינים

אכילה בסגנון רפואי מסורתי דורשת רגישות ובחינה עצמית יומיומית. מזונות האביב למשל, משפיעים כולם על הכבד, אך לא באותו האופן. הסועד נדרש לבחון את מצבו הגופני והנפשי, ולשאול עצמו "מה מצבי היום? למה אני זקוק היום כדי לטפח את איכות העץ כראוי?"

תהליך הבחירה במזונות השונים דורש הכרות מתמשכת עימם, לאורך מספר אביבים, והתאמתם על פי טעמיהם ואיכויותיהם למצב האישי המשתנה מיום ליום. נקודה זו ייחודית לגישה התזונתית המסורתית, בכך שאיננה מספקת מענה מוחלט לשאלה "מה לאכול לארוחת הבוקר", אלא מזמינה את הסועד לבניית איזון דינמי המתחשב במצבו האישי, ובשינויי מזג האויר היומיומיים.

מסיבה זו אין לראות ברשימה שלהלן "רשימת מכולת" של מזונות "נכונים" אלא מאגר של חומרי גלם אשר יש ללמוד את טעמיו ואיכויותיו לאורך זמן, וממנו צריך לבחור בחוכמה.

פירוט חומרי הגלם

דגנים (אחרי השרייה, ואף הנבטה): כמותם נמוכה (כ35% מנפח המנה), שבולת שועל, חיטה, כוסמין, שיפון, ושעורה, מעט מאוד לחם, מחיטה או כוסמין טרום נבוטים.
קטניות (אחרי השרייה ואף הנבטה): כמותם משתנה בין מצבי יובש של הסועד (כ5%) ומצבי לחות (20%): מש, אפונה ירוקה יבשה, טמפה.
ירקות: לפחות כ50% מנפח המנה: נבטים, ירקות גבעוליים הגדלים בעונה, תרמילי אפונה, תרמילי שעועית, תרמילי פול, אפונה ירוקה, סלרי,אנדיב, בצל ירוק, כרישה, עירית, ברוקולי, ארטישוק, אספרגוס, כרוב, כרוב סיני, שומר, חסה,מנגולד, תרד, רוקט, רשד, גרגיר נחלים, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר,פטריות שיטאקי ופטריות נוספות מסוגים שונים.

בנוסף לירוקים יש לאכול ירקות שורש המבשילים בעונה ומנקים את הכבד כמו צנוניות, דייקון וצנון לצד ירקות שורש מזינים יותר כמו גזר, וסלק.
שמנים: כמות פחותה בתזונה (כ5%), אם כי יש לאכול מהם בכל ארוחה, ולהגביר את מינונם במצבי יובש: טחינה מסומסום מלא נבוט, זרעי דלעת וחמניה מונבטים, שקד ירוק, שקדים מושרים במים.
אצות: קצת בכל מנה. וואקמה, אצות מים מתוקים כמו ספירולינה, כלורלה ואצה כחולה ירוקה.
פירות: בהתאם למצב הרפואי כ1-3 ליום: תות עץ, תות שדה, שסק, תפוחים חמוצים, לימון ושזיף.
תבלינים בעלי השפעה על הכבד: כורכום, ג'ינג'ר, חזרת, כוסברה, זרעי שומר, כוכבי אניס, יאנסון, נענע, מליסה ורוזמרין.
בעונה זו צמחי הבר של ישראל מביאים גוון ירוק אל השדות. השימוש בצמחי בר בבישול הביתי מביא לצלחתנו איכות פראית והכי אורגנית שיש. השימוש בצמחים אלו עולה בקנה אחד עם התזונה הסינית: הם בדיוק בעונה, טריים, רעננים, ועוזרים לגוף להתמודד עם אותם מצבים השכיחים באביב (חסימה באנרגיית הכבד, אלרגיות, חסימות של ליחה וכד').

צמחים זמינים וידועים המופיעם בשלבים השונים של האביב: סרפד, אספרג החורש, גרגר הנחלים, גדילן, כתמה עבת שורש, עכוב, חוביזה, כוכבית, בקיה ושומר בר. את צמחי הבר הללו ניתן להוסיף לסלטים מרקים ולתבשילי דגנים וירקות.
חלבון מהחי: בעיקרון בעונה זו מצמצמים את השימוש בחלבון מהחי, ומשתמשים בו רק במצבי חוסר של דם הכבד. במידה ויש צורך בחלבון מהחי לשם תמיכה בדם הכבד, ניתן להשתמש בכבד בקר או עוף, מעט דגים, או מרקים המבוססים על ציר המכיל גידי בעלי חיים.

את המזון יש לבשל בקלילות ולהפחית מזמן הבישול ככל שנתקדם לקראת הקיץ. שיטות הבישול העיקריות הן אידוי, הקפצה במים, הקפצה בשמן, אוחיטשי (טבילת הירק במים רותחים), כבישה קצרה של ירקות, מעט אידוי, סלט, ומיצי ירקות בימי האביב החמים.
חשוב לציין כי תזונה לאביב איננה חייבת להתבסס על מזונות אלו בלבד, אולם יש לתת עדיפות למזונות הללו, ולבחור בחוכמה את המרכיבים והטעמים השונים.

למצוא את האביב האישי שלך

אחד הקשיים בלמידה ממאמר כגון זה, הוא המבנה הגופני השונה בין אדם לאדם.

השינוי העונתי הוא כמו זרם, כמו גל בים. עבור מטופלים מסויימים שינוי זה מהווה הזדמנות ועבור אחרים הוא מהווה סכנה שיש להיערך אליה ולאזן אותה. האביב למשל הוא עונה שנוטה להדגיש איכויות של חמימות, לחות, ותנועה.

כל מטופל/ת פוגשים את האביב מה"מקום" שלהם: מטופלים לחים וחמים או כאלה שיש להם פתולוגיות של חום ולחות, צריכים להיזהר מהחום והלחות של העונה, ולדעת להפיק תועלת מהתנועתיות שבה על ידי הגברת מזונות קרירים ויבשים כגון עלים, קטניות, מצליבים, טעמים חריפים מתונים ופורמולות צמחים מניעות ומייבשות.

מטופלי יבשים וקרים עם נטייה לחוסר סדר בתפקודי הגוף והנפש (טיפוסי Vata על פי האיורוודה), יכולים להפיק תועלת מהחמימות ומהלחות המתגברת, אך עליהם להיזהר מהתנועה והשינויים הרבים בעונה. לכן בדרך כלל עליהם להיזהר עם "תזונת ניקוי", לאכול מזונות רטובים יותר, מרקים, שורשים המבשילים באביב, ירקות בשרניים כגון שומר וסלק, תות ותות עץ ולהמשיך לאכול חלבון מהחי כמעט כמו בחורף. במידה ואוכלים עלים, אז את העסיסיים שבהם. את תנועתיות היתר הפגעת במטופלים יבשים ניתן לרסן עם הטעם החמוץ.

התפקיד שלנו כמטפלות, בשלנים או סועדים, הוא להיות מסוגלים בו זמנית להסתכל על העונה, על האקלים, להבין את סוג ה"דחיפה" שהאקלים נותן וכיצד ה"דחיפה" פוגשת את האדם עם מבנה הגוף הייחודי לו. מי אשר שם לב לכך, יכול למנוע מראש את הנזק שעלול להיות כרוך בעונה על ידי הקדמה תרופה למכה ושינוי התזונה בהתאם לאקלים הצפוי.

אייל שפרינגר, מייסד האתר, מטפל, מרצה וחוקר גישות טיפול מסורתיות. בעל תואר שני במחקר של רפואות מזרח אסיה. יוצר ומלמד את קורס התזונה למטפלים על פי שיטת TEF ואת קורס "שירת הדם"-קורס ללימוד ניתוח בדיקות דם בגישה משולבת. ממחברי הספר בישולחיים – תזונה למטופלי סרטן.

האם המאמר עניין אתכם? רוצים להמשיך ללמוד איתי? מוזמנים להשאיר פרטים כאן