"משלוש יוצאת אחת"

על שלושת הדושות בבסיס הרפואה ההודית

מאת עירית יואלי

אתם חולמים שאתם עפים ובבוקר מתעוררים עם עצירות? חוטפים צרבת בכל פעם שמתעצבנים? אוהבים דבש וחביבים לבריות ממש כמו פו הדב? ברפואה ההודית-האיורוודה, מתוארות שלוש דושות, שלוש נטיות אפשריות לאדם, המגדירות את נקודות החוזק שלו ואת נטייתו לצאת מאיזון. תהליכי הריפוי, על פי הרפואה ההודית, עוסקים בהתאמת אורח החיים המומלץ לאדם ובמנהגים מהם עליו להימנע, בהתאם לדושות המאפיינות אותו.

מהי האיורוודה?

"ואטה, פיטה וקאפה הם שלושת הדושה, הם התומכים בגוף כל עוד הם במצבם הטבעי והורסים אותו כאשר אינם (=במצבם הטבעי) ". (אשטנגה הרידיה סוטרה סטהנה פרק 1 פסוק 6).

ואטה פיטה וקאפה הן הבסיס עליה נשענת הרפואה ההודית המסורתית, האיורוודה.

פירוש המילה איור-וֵדה בסנסקריט (השפה ההודית העתיקה), הוא ידע-החיים או 'מדע אריכות החיים'. מקור האיור-ודה הוא בתת היבשת ההודית ועל פי המסורת הגו אותה לראשונה ה"רישים"- האנשים המוארים אשר חיו באזור ההימלאיה לפני כ-7,000 שנה.

בבסיס האיור-וֵדה קיימת ההנחה כי כל תופעה בעולם ובאדם הנה שילוב בין חמש איכויות: חלל, אוויר, אש, מים ואדמה. חמשת האיכויות האלה משתלבות דרך שלושה עקרונות הנקראים דושות. החלל והאוויר מרכיבים את הואטה, אנרגית התנועה. האש והמים מרכיבים את הפיטה, שהיא עקרון העיכול וחילוף החומרים, כלומר- המרת החומר לאנרגיה. ואילו המים והאדמה מרכיבים את הקאפה- עקרון המבנה והסיכה (=לחלוח).

מהן הדושות?

ואטה

ואטה פרקריטי (=נטיית מולדת): המונח ואטה בסנסקריט נובע מהפועל "Va" שמשמעותו לשאת או לזוז. הואטה מגלמת את הניידות ומסדירה את כל פעילויות הגוף. האיכויות שלה הן קלילות, ניידות, יובש, קור, עידון, צלילות וחיספוס. עקב איכותה הקלילה, טיפוסי הואטה יהיו בד"כ בעלי מבנה גוף רזה, עצמות קלות, נטיה לריחוף או חוסר קרקוע. איכות היובש יכולה להתבטא בנטייה לעור ושיער יבשים וליובש במערכת העיכול (נטייה לעצירויות, גזים). טיפוסי הואטה יהיו בעלי יכולת תנועה רבה שתתבטא בהליכה מהירה, חוסר יכולת לשבת לאורח זמן, תפיסה מהירה, חשיבה מרובה, ודיבור רב. טיפוסי ואטה יסלדו מקור ויחושו צורך בחום. ואטה מורכבת מיסודות האוויר והחלל, יסודות אלה קשורים לחוש המגע והשמיעה, וטיפוסי הואטה לרוב הנם בעלי חוש שמיעה רגיש וזקוקים למגע רך ותומך.

פיטה

פיטה פרקריטי– המונח פיטה בשפה הסנסקריט מקורה במילה "Tapa" שמשמעותה לחמם. פיטה היא יסוד האש בגוף. הפיטה אחראית על העיכול, על יצירת האנרגיה וחילוף החומרים בגוף- מטבוליזם. בעלת איכויות של חום, שומניות, חומציות, חדות, נוזליות, קלות, ניידות. איכות החום תביא לכך שטיפוסים אלה יסבלו בד"כ מחום, ישתוקקו למשקאות קרים ויסבלו בקיץ. החדות יכולה להתבטא בראייה חדה, בפרפקציוניזם, מוח חד ואנליטי, עיכול חד וחוסר סבלנות. נוזליות תתבטא בהזעה יתרה, מתן שתן וצואה מרובים, מפרקים ושרירים רכים. השומניות תתבטא בעור ושיער הנוטים לשמנוניות, הפרשות רכות. היסודות המרכיבים את הפיטה הם המים והאש. הם קשורים לחוש הטעם ולחוש הראייה בהתאמה. טיפוסי הפיטה בעלי ראייה חדה ושמים דגש על מראה חיצוני.

קאפה

קאפה פרקריטי– פרושה המילולי מסנסקריט: "Ka"-מים, ו"Pha"-לפרוח. בטבע המולד של הקאפה מגולמים יחד האדמה והמים, המעניקים לטיפוס הקאפה את עיקר תכונותיו. הקאפה מסמלת את המבנה (הקשור לאדמה) והדבק המאחד בין הדברים (הקשור למים). התפקיד העיקרי של הקאפה זה היכולת להחזיק דברים יחדיו. טיפוסי קאפה מתאפיינים בנטיות הבאות: כבדות, יציבות, איטיות, רכות, שומניות, קור. הכבדות מתאפיינת במבנה גוף מאסיבי וחזק עם עצמות כבדות, נטייה לעליה במשקל, לעיתים קהות מנטלית, חיבור חזק לקרקע. האיטיות באה לידי ביטוי במערכת העיכול (בצורת חילוף חומרים איטי) בהתנהלות הפיזית (הליכה איטית) ובהתנהלות המחשבתית (דיבור איטי). שומניות תתבטא בעור, בשיער ובהפרשות, המפרקים והאיברים בכלל יהיו חלקים ומשומנים. איכות הקור אצל הקאפה תלווה בלחות ולכן תגרום לסטגנציה (=תקיעות) וחוסר רצון לנוע. החושים המקושרים למים ולאדמה הם חוש הטעם והריח בהתאמה, והם החושים האהובים על טיפוסי הקאפה שהם נהנתנים מטבעם.

מהי פרקריטי?

המשמעות המילולית של המילה 'פרקריטי' בסנסקריט הנה טבע. הפרקריטי הינו הטבע המולד שלנו, הבריאה הראשונית שלנו. הפרקריטי נקבעת בעת ההתעברות, בהתאם לתזונה, לאורח החיים ולמצב הנפשי של ההורים באותה עת.

הפרקריטי אינה משתנה במהלך החיים, למעט מקרים נדירים ביותר. כאשר התנאים משתנים (מזג אוויר, תזונה, הצטברות של עייפות, מתח נפשי וכן הלאה) משתנה גם האיזון בין הדושות. מצב זה, המשקף את בריאותנו הנוכחית, נקרא ויקריטי (=היציאה מאיזון).

האיזון יכול להיות מופר באופן יום יומי (אכלנו הרבה מאוחר בלילה, קמנו כבדים, העיכול נחלש…). אם נקשיב לגופנו, נחזיר את עצמנו מיד לאיזון (נאכל מעט, נשתה חליטה מחזקת עיכול וכן הלאה). אם נמשיך לנהוג בחוסר הקשבה לגופנו, חוסר האיזון ילך ויגבר, ויביא איתו אי סדירויות מהותיות יותר, עד לכדי יצירת מחלות.

רובנו מורכבים מדושה אחת דומיננטית, חלקנו מורכבים מצרוף של שתי דושות דומיננטיות ומעטים אף משלוש דושות. בכל מקרה כל אדם הוא טיפוס בפני עצמו ואין להתיחס לשני אנשים באופן דומה גם אם הם שייכים לאותה הדושה.

היציאה מהאיזון אינה חייבת להתבטא רק בדושה הדומיננטית שלנו, אלא יכולה להיות גם בדושות האחרות. האביב לדוגמא, מקושר לרוב עם יציאה מאיזון של הקאפה דושה. בחורף אנו אוכלים אוכל כבד יותר, איכות הקור נמצאת באוויר, אנו זזים פחות וכך צוברים קאפה. השמש המפציעה באביב, מחממת את האדמה ואת האדם והלחות שהצטברה בחורף 'נמסה' ויוצאת החוצה. גם האגני (אש העיכול), נחלשת. ניתן לראות תופעות כמו אלרגיות שונות, גרד בעיניים, ליחה, דלקות גרון, כאבי שרירים ועוד. טיפוסי קאפה מועדים יותר לצאת מאיזון בעונה זו (על פי העקרון שדומה מגביר דומה) אבל גם טיפוסי ואטה ופיתה יכולים לסבול מיציאה מאיזון של קאפה ולסבול מתופעות אלו באביב.

היכולת לאבחן את הפרקריטי היא הבסיס לטיפול האיורוודי. ברגע שנאבחן את הפרקריטי, את הטבע הראשוני, יהיה ניתן להתאים למטופל אורח חיים ותזונה המותאמים אישית לו, במטרה להחזיר את הדושות לאיזון.

עירית יואלי – מורה ליוגה מזה 15 שנה. בוגרת מגמת איורוודה ברידמן ובוגרת קורס המטפלים בתזונה סינית מקרוביוטית בהנחיית אייל שפרינגר. מלמדת יוגה ומטפלת באיורוודה ובתזונה בסטודיו בישוב עצמון במשגב. לאתר של עירית.