איך זה שסרפד אחד מעז – רשמים מכנס עיל"ם בנושא בריאות האשה
מאת שרון בנרף
כולכם ודאי מכירים גרסאות שונות לקריקטורה המפורסמת, המשווה אשה למנוע מלא כפתורים, בוכנות וגלגלי שיניים, כאשר מנגד נותר לו הגבר עם מתג של on ו- off. אי אפשר לומר שאין מידת מה של מציאות בקריקטורה זו. ולכן לא הופתעתי כאשר עיל"ם– העמותה הישראלית לצמחי מרפא, החליטה לייחד כנס מטפלים נוסף לנושא בריאות האשה.
את הכנס פתחה ד"ר רחל אדטו, רופאת נשים, אשר הציגה את תופעת הפרעות האכילה בקרב נשים, והתייחסה בעיקר לחשיבות המסרים החינוכיים העוברים בחייה של ילדה-אשה: החל מן הבית, דרך מערכת החינוך עצמה, וכלה בחקיקה ובייצוגיים הנשיים במדיה.
המשכנו עם ד"ר הילאל סעיד, אשר שיתף אותנו בנתונים על אודות התפשטות הסכרת (Type II) בקרב נשים במגזר הערבי בישראל, ובניסויים הקלינים הנערכים בצמחים אגוז מלך, זית, סרפד ומלוח קיפח ומניבים תוצאות משמעותיות, בנוגע להובלת הסוכר לתא השריר.
מכאן ד"ר מינה פארן הובילה אותנו לסוגיה קלינית חשובה ויומיומית- אילו צמחים מותרים ללקיחה לאשה בהריון. לאחר שסקרה אתגרים וסיבוכים רבים הנוהגים 'לבקר' את האשה ההרה, (החל מבחילות, דרך דימומים, וכלה בדכאון לאחר לידה) ולאחר שהציגה את הקושי הטמון בטיפול באשה הרה באמצעות צמחים (העדר אפשרות לקיים מחקר קליני בנשים הרות), הציגה בפנינו ד"ר פארן את השימוש בצמחים כפי שנהוג שנים על גבי שנים בהסתמכות על מסורות עתיקות. ד"ר פארן התמקדה בצמחים המומלצים לכל תופעה, ובצמחים האסורים בתכלית האיסור על פי המסורות השונות.
עם הרצאתה המרתקת של החוקרת דקלה דנינו, נדדנו הישר אל אתיופיה הרחוקה (טוב, לא כזאת רחוקה בעצם), אל הרפואה המסורתית הנהוגה שם, ואל האופן בו היא ממשיכה, בחלקה, בארצנו- במרכזי עליה גדולים כגון לוד, רמלה ורחובות.
הכרנו סוגי מרפאים שונים:
הטנקוואי– העוסק במאגיה ובצמחי מרפא
הבלזאר– המטפל בתופעות דמויות 'דיבוק'
הדבתרה– איש הדת הקורא בשפת הקודש
האלקה– אשר הוכיח את עצמו בריפויים שהשיג
הווגשה– בתפקיד הכירורג
האוולג'– המיילדת
והאנקרקורץ'– כורת הענבל.
ד"ר דנינו המשיכה וחשפה בפנינו את שיטות הריפוי השונות, וגם את מנהגי הקוסמטיקה בקרב הנשים. את הרצאתה העשירה ומעשירה, סיימה בצמחי המרפא הנהוגים בהריון ובלידה, ובהבדלים בין מיני הצמחים הללו בארץ ובאתיופיה.
המשכנו עם הנטורופטית מירב גודוביץ' אשר הציגה בפנינו מחקרים ולא פחות חשוב, סיפורי מקרה מעודדים, על אודות העבודה עם תפריט תזונתי ועם פורמולות צמחי מרפא בבעיות של אי פוריות. המרכזית שבהן, כמו במציאות, היתה ה PCO's- תסמונת השחלה הפוליציסטית.
הבוטנאית ד"ר מיכל יקיר, חשפה אותנו לדרך התבוננות מיוחדת במינה, לפיה התאמת הצמחים לאשה נעשית בדרך של הקבַּלה: בין השלבים בהתפתחותה של האשה הספציפית, בתהליך הגדרת זהותה האנושית והנשית לבין הבחירה לטפל ממשפחות צמחים בהתאם לשלבים האבולוציוניים בהם התפתחו.
המושב השני של הכנס נפתח בהרצאתו של הרוקח בועז שרנסקי אשר התמקד בצמחים למניעת היתַכנות רעלת הריון, וללקיחה במהלכה. מכאן המשכנו עם הנטורופת אסף קורן אשר התייחס לתופעת הפרה-מנופאוזה בהתבוננת דרך תורת המזגים והמרות והציג אסטרגיה לטיפול דרך צמחים התומכים במרה הלבנה ומאזנים בינה לבין המרה הצהובה, במקביל לויסות וחיבור בין המרות האדומה והשחורה.
משב רוח רענן הגיע עם הרצאתה של אורית ברוך אשר הציגה בפנינו את המרפאת האינדיאנית. ברוך הציגה חשיבותם של הסיפורים בהעברת המסורת, הקבילה בין המסורות היהודית והאינדיאנית (בתקופת הנידה, למשל), וחשפה דרכי ריפוי שונות כגון שירה משותפת בסווט-לודג' (בקתת הזעה) ושימוש בצמחי מרפא. המושב נחתם בהרצאתה של ד"ר נעמי אשחר, בתו של מייסד חברת טבע- ד"ר גינטר פרידלנדר, אשר לקחה אותנו למסע רוקחי-היסטורי מראשיתה של הציונות בארץ.
את הכנס חתם פאנל המטפלים בהנחייתו של גל מ. ראן (הרבליסט וחבר הועד המנהל של העמותה), ובו ענו ניר אברהם (הרבליסט קליני) , אסף קורן (נטורופט) וד"ר ליאורה אוריאל (רופאת משפחה), על שאלות קליניות ומהותיות. החל משילובי צמחים וכלה בחשיבות השתתפות שני בני הזוג בטיפולי הפוריות.
ממש כמו בכנס הקודם אשר עסק בבריאות האשה, גם כנס זה היה מעשיר ומרתק. ואף נושא לא חזר על עצמו בין הכנסים! אך הפעם, לעומת הכנס הקודם בו זכה האספרגוס ההודי בתואר "מלך הנשים", הסלב של הכנס הזה היה דווקא הסרפד. איך אומרות הדודות? לפעמים הדבר הכי טוב נמצא לך ממש מתחת לאף…
שרון בנרף– עורכת האתר, מטפלת ברפואה סינית ובתזונה סינית-מאקרוביוטית.
לעיון נוסף:
למעבר למאמר צמח אחד מאה מטפלים/ אשה אחת מאה בעלים
למעבר למאמר הדרך להריון באמצעות תזונה מסורתית
