תזונה לקיץ
מאת אייל שפרינגר
"בשלושת חודשי הקיץ יש שפע… הצ'י של השמיים יורד וצ'י האדמה עולה. כאשר שתי האיכויות האלו מתאחדות, נוצר קשר מיני בין השמיים והאדמה, כתוצאה מכך מגיעים לבגרות, פרחים ופירות מופיעים בצורה שופעת". (ספר הקיסר הצהוב – פרק 22).
הקיץ על פי הרפואה הסינית
הקיץ מתואר בספרות הרפואית הסינית העתיקה כתקופה של שפע, תקופה של קשר בין כוחות הטבע העליונים והתחתונים המתבטא בשמחה, שגשוג וקשר בין כל הברואים. השגשוג והשמחה בעונה זו קשורים בחום ובאור שהינם ביטוי של אלמנט האש . שמתבטא בציטוט הבא שופך אור על מהות איכות האש : "האש מספקת את הבהירות באמצעותה כל היצורים יכולים להבין וליצור קשר זה עם זה" (מתוך ספר התמורות).
הדרך המקובלת, איננה בהכרח הדרך הנכונה
כמו כל עונה, גם עונת הקיץ מספקת הזדמנות לחוות ולהפיק תועלת מהשינויים החלים בטבע. לצד כל ההנאה שניתן לשאוב מעונת הקיץ, מסתתרות גם סכנות הנובעות מחוסר הבנה באשר לדרך בה עלינו להתאים את אורח חיינו לעונה זו.
הדרך בה בוחרים רוב האנשים להתמודד עם חום הקיץ מבוססת על אכילת מזונות קרים: אבטיח קר או יוגורט ישר מהמקרר, צריכה של שלגונים, קרטיבים, גלידות ומשקאות ברד. חובבי הבריאות מרגיעים את מצפונם עם סלטים ופירות הקיץ, במיוחד הטרופיים שבהם כמו המנגו, הפאפאיה הבננה והאננס. התזונה המקררת מלווה בשהייה בחדרים ממוזגים היטב.
כיצד הרפואה הסינית מציעה להתמודד עם חום הקיץ?
על פי הרפואה הסינית, שיטות הקירור שהוזכרו הינן קיצוניות מידי, ועלולות לפגוע ולהחליש את הגוף. קירור מוגזם בקיץ יוביל לעייפות, שילשולים, ירידה בחשק המיני, וירידה כללית בתפקוד מערכת החיסון. תוצאות התנהגות זו לא יתבטאו תמיד בקיץ, אלא יבואו לידי ביטוי דווקא בסתיו או בחורף, עם ביטויים אפשריים של הצטננויות תכופות, אלרגיות, תחושות קור וחולשה, כאבי גב ועייפות. האתגר בעונת הקיץ הוא להתמודד עם החום במידה הראויה: לצנן את הגוף, אבל לא לקררו עד שייפגע.
דגש על ירקות
כדי שנוכל לבחור את מזונותינו בתבונה, מוגדרים המזונות ברפואה הסינית על פי ההשפעה שיש למזון על גופנו. מזון מוגדר ברפואה הסינית על פי תכונותיו כמחמם או כמקרר, מייבש או מלחלח. מזונות הקיץ מטבעם הינם בעלי איכות יותר מקררת, אך איכות זו מתעדנת על ידי שיטות בישול קצרות הממתנות אותה. הירקות הם המרכיב העיקרי העוזר לצינון הגוף בקיץ. הירקות תורמים לגוף נוזלים נוספים ללא תוספת של סוכרים בניגוד לפירות אשר יש למתן את צריכתם. לרוב יש לבשל את ירקות הקיץ בישול קל, למשל:מרק בבישול קצר, הרתחה קצרה (אוחיטשי), הקפצה, אידוי, טיגון במים או כסלט לחוץ.
בנוסף יש להזהר מאכילת מזונות מחממים מאוד במהלך הקיץ כמו שימוש מוגזם במלח, שמן וחלבון מהחי. יש להתאים את התזונה למצבו הייחודי של כל מטופל כך שמטופל הסובל מחולשה ומקור ייאלץ להיות מתון יותר בצריכת מזונות הקיץ.
נבטי מאש, עשה זאת בעצמך
שימוש בטעמים במסגרת תזונה לקיץ
עונת הקיץ, היא קודם לכל עונת האש. הטעם המטפל באש על פי הרפואה הסינית הוא הטעם המר. מצבים של חום יתר יטופלו בקיץ על ידי טעם זה. ברבים מהטקסטים הסיניים, דוגמת הPI WEI LUN, וה SHEN NONG BEN CAO GANG MU, מופיע צמד טעמים נוסף, המלוח והמתוק. הטעם המתוק, תפקידו להרפות ולהרגיע את הלב ואת איכות האש. הטעם המלוח נחשב טעם מחזק, הממריץ את הלב בקיץ. שאר הטעמים בקיץ הם משניים: הטעם החריף משמש עד ליום הארוך בשנה, שיא הקיץ, כטעם התומך בYANG המתעצם, ומעודד הזעה המאפשרת פריקת חום מהגוף. הטעם החמוץ, נפוץ יותר במחצית השניה של הקיץ ותפקידו לעודד כיווץ עדין ותנועה פנימה, המתחילה ביום הארוך בשנה, שיא הקיץ, ומתבטאת ביתר עוצמה בסתיו ובתחילת החורף.
מרקים עם דחיסות נמוכה יותר
דרך נוספת להפוך את המזון לקליל יותר ומתאם לקיץ היא להפחית את הדחיסות של המזון ובמיוחד להפחית את ריכוז המאקרונוטרייטים במנה. דרך אחת כבר הוצגה כאן בדמות הגברת כמות הירקות ביחס לחומרי הגלם האחרים- המזונות השומניים, הפחמימתיים והחלבוניים. דרך נוספת להפחתת דחיסות המזון היא על ידי הגרה או שימור של יחס גבוה של נוזלים ביחס למוצקים במנה. למעשה, טכניקות בישול קיציות דוגמת הקפצה, סלט, ואידוי הנפוצות בקיץ משמרות את כמות הנוזלים במזון ביחס לטכניקות בישול "מחממות" יותר כגון אפייה, טיגון, קלייה או צלייה המאפיינות בישול בעונות קרות.
על פי רעיון זה של הגברת היחס בין נוזלים למוצקים, ניתן להכין גם מרקים קיציים מהסוג הנפוץ באזורים חמים בעולם כגון סין תאילנד ווייטנאם: במרקים כאלה דוגמת מרק טום יאם, מרק נבטים קוריאני מרק דלעת ומאש או מרק תאילנדי קייצי, כמות המים גדולה וכמות חומרי הגלם הקטנה יחסית, כך שמתקבל מרק קליל המתאים לקיץ. כמובן שעבור ישראלים שלא רגילים לאכול מרק בקיץ נדרשת תקופת הסתגלות ומוכנות לשינוי בהרגלים ובגישה.
התפשרות על טמפרטורה פושרת
נשק יום הדין בהתמודדות עם הקיץ במקביל להפחתת הפגיעה באש העיכול הוא ההתפשרות על מנות קרירות-פושרות, המבוססות פעמים רבות על חומרי גלם שבושלו ואז צוננו לטמפרטורת החדר. מנות כאלה של סלטים מבושלים, אטריות קרות (כגון אטריות קוריאניות בחלב סויה), ממרחי ירק פושרים (למשל צ'אטני), מרקים בטמפרטורת החדר (ניסיתם מרק קישואים?), או מטבלי יוגורט נפוצים בכל המטבחים המסורתיים המסורתיות (למשל רהיטה דלעת או מרק יוגורט ומלפפונים). פעמים רבות הטמפרטורה הפושרת או הנייטראלית תהיה מאוזנת עם תבלינים מחממים.
סלט מלפפונים סצ'ואני
התאמת הגישה הסינית לקיץ הישראלי
המשותף לקיץ בישראל והקיץ ברוב אזורי סין הוא החום הכבד. גם בסין וגם בישראל ישנם איזורים בהם האקלים בקיץ לח וחם, ואזורים בהם האקלים חם ויבש. יש להתאים תזונה לקיץ בצורה מדוייקת יותר בהתאם לאקלימים אלו. ההבדל המשמעותי ביותר בין הקיץ בישראל לקיץ באזורים רבים בסין הוא הגשמים היורדים בקיץ הסיני ואינם מופיעים בקיץ הישראלי. אחת הסיבות שהסינים מגדירים את הקיץ כעונה של שפע הוא השילוב של חום רב, קרינת שמש רבה, גשמים, וזרימת מי שלגים מופשרים בנהרות סין, המאפשרים שיגשוג חקלאי. בישראל השחונה, הקיץ הוא העונה ה"מתה" ביותר. לכן התפריט לקיץ הישראלי מחייב שימוש מוגבר במזונות מלחלחים בעלי מרקם ג'לטיני. הבולטים שבהם הם הבמיה, המלוחיה, והריג'לה. רשימת המזונות שבהמשך מציגה מזונות נוספים המתאימים לקיץ הישראלי. החשיבות של השימש בחומרים מלחלחים אלו עולה, כאשר מתגוררים באזורים הרחוקים ממישור החוף כגון בקעת הכינרת, בגולן, באזור ירושלים, או בנגב והערבה.
המזונות הנפוצים בשימוש בתזונת קיץ
דגנים: תירס, קינואה, אמרנט, חיטה שבורה, אטריות מקמח מלא, אטריות מכל הסוגים.
קטניות: עדשים אדומים, תורמוס, שעועית שחורה, טופו, פול.
ירקות העונה: חסה, מנגולד, תרד, עלי גפן, במיה, מלפפון, צלפים, לוביה טרייה, מלוכיה, קישואים, בזיליקום, ירקות סולניים (חצילים, עגבניות, תפוח אדמה, פלפל-כולם במידה), כוסברה, רגלת הגינה.
אצות: נורי, אגר אגר.
פירות: תות, אבטיח, משמש, מלון, פטל, דובדבן, אוכמניה, פסיפלורה, פיטנגו, מנגו, אננס,תאנה. יש לצרוך את הפירות במתינות.
שמנים: שמן חמניות, גהי או קוקוס בכבישה קרה.
מוצרי חלב: בקיץ ניתן להשתמש מעט במוצרי חלב אך יש לדעת כיצד לעבד אותם ולהתאימם למצב האישי של כל סועד.
תבלינים: בעיקר תבלינים נייטרליים או מקררים קלות כמו: כוסברה עלים וזרעים,זרעי שומר, מלח הימאליה, תמרהינדי,מיורם, זרעי סלרי, קוזו, מי ורדים אמיתיים, תבלין נורי טחון, מיסו לבן, בזיליקום, מירין (יין אורז), זעפרן, למון גראס, סויה להמלחה. יש למעט בתבלינים המחממים כמו ג'ינג'ר ציפורן קינמון ופלפל אדום אך לא להשמיטם לגמרי מהתפריט משום שדווקא בקיץ מערכת העיכול נוטה להיחלש ותבלינים אלו ממריצים אותה. יש למעט בתבלינים יפניים מלוחים ומותססים כמו מיסו כהה, אומבושי, או גומזיו, אלא אם התבלינים הללו מהווים חלק מטיפול.
שתיה: תה שיבא, תה ירוק, תה יסמין, תה לבן, לואיזה, מליסה, עשב לימון, תה זרעי שומר תה קמומיל, זוטא, משקה תמרהינדי ובירה מדי פעם.
דוגמה לצמחי מרפא (בהתאם לאבחנה): קודונופסיס, פאוניה סינית, שזיף סיני שחור, טריבולוס, ג'ינוסטמה.
כדי להרחיב את סל המוצרים ניתן להשתמש גם במזונות מהאביב ומסוף הקיץ בהתאם למצב הבריאותי של כל סועד.
המחבר:
אייל שפרינגר, מייסד האתר, מטפל, מרצה וחוקר גישות טיפול מסורתיות. בעל תואר שני במחקר של רפואות מזרח אסיה. יוצר ומלמד את קורס התזונה למטפלים על פי שיטת TEF, ואת קורס "שירת הדם"-קורס ללימוד ניתוח בדיקות דם בגישה משולבת. ממחברי הספר בישולחיים – תזונה למטופלי סרטן.
מוזמנים להצטרף אלי בעמוד האינסטגרם ובקבוצת תזונה ורפואה מסורתית בפייסבוק או להאזין לי בפודקאסט "רפואה מהותנית" בערוצי ה Spotify וה YouTube
מוזמנים להצטרף אלי ל"זרם" וליהנות משפע של ידע עמוק ומשנה חיים בנושא תזונה ורפואה מסורתית.
לעיון נוסף:
